עודכן לאחרונה: 05.09.2026
הריון הוא לרוב מצב מיוחד ומרגש, אולם חשוב לדעת שעלול להיות מלווה בסיכונים לסיבוכים שונים. אחד הסיבוכים המשמעותיים ביותר, הוא היפרדות שליה. במקרה זה חשוב במיוחד להיות מודעות לסיבוך, למשמעותו ולתסמינים האפשריים שלו, משום שערנות ומודעות עשויות להציל חיים ממש.
מהי השליה ומה תפקידה?
השליה היא איבר מעוגל וספוגי הממוקם על דופן הרחם מבפנים, ותפקידה גדול ומשמעותי ביותר בהתפתחות תקינה של העובר: השליה בעצם מחברת בין גוף האם לגוף העובר, ודרכה עוברים חמצן ומזון מדמה של האם אל גוף העובר, ובכיוון ההפוך- הפסולת הנוצרת בגוף העובר, מתפנה אל מחזור הדם של האם. בנוסף, השליה אחראית לייצור הורמונים מסוימים, החשובים להתפתחות ההריון.
מהי היפרדות שליה?
כפי שאמרנו, השליה בעצם מחברת בין גוף האם לגוף העובר. במהלך הלידה, השליה בעצם מסיימת את תפקידה רק לאחר יציאת התינוק, ואז היא מתנתקת מדופן הרחם ויוצאת החוצה דרך תעלת הלידה. זהו בעצם המצב התקין.
במצב של היפרדות שליה, השליה מתנתקת מדופן הרחם באופן חלקי או מלא, עוד טרם יציאת העובר. מצב כזה עלול להיות בעל השלכות קשות על בריאות האם והעובר, והוא אף עלול להוות סכנת חיים ממשית. לכן, עם הופעת התסמינים החשודים יש להגיע לבדיקה רפואית באופן מיידי.
מתי לפנות מיד לבדיקה או לחדר מיון: דימום וגינלי, כאבי בטן חזקים, התכווצויות תכופות של הרחם, שינוי בקצב הלב של העובר או חיוורון – כל אחד מהתסמינים האלה מצריך פנייה מיידית לבדיקה רפואית, גם אם אינך בטוחה שמדובר בהיפרדות שליה.
מהם סוגי היפרדות שליה הקיימים?
היפרדות שליה עלולה להיות קשה ביותר, אולם גם כזו שכלל לא מורגשת. היא עלולה להתנתק מהרחם הן באופן חלקי והן באופן מלא.
נהוג לחלק את הסיבוך לפי ארבע דרגות קושי וסיכון:
- דרגה 0: המצב הקל ביותר. במצב זה, האישה כלל לא יודעת שיש לה היפרדות שליה במהלך ההריון, משום שאין לה תסמינים כלל. בדרגה זו, האבחון של היפרדות שליה נעשה רק לאחר שהשליה יוצאת במהלך הלידה, כאשר בוחנים אותה ומוצאים בה קריש דם מאורגן.
- דרגה 1: כמחצית ממקרי היפרדות שליה הם בדרגה זו. במצב זה, האישה עשויה להרגיש מעט כאבים רחמיים, או לחוות מעט דימומים וגינליים, אולם ללא הפרעה בקצב הלב שלה או של העובר. בדרגה זו, לא קיימת מצוקה עוברית או קרישיות.
- דרגה 2: קצת יותר מרבע מהמקרים של היפרדות שליה הם בדרגה זו. התסמינים במצב זה עלולים להיות קשים יותר: רגישות בטנית והתכווצויות בינוניות-חמורות, עלייה חזקה בקצב הלב של האם, במיוחד במהלך המעבר מישיבה לעמידה, ירידה ברמת פיברינוגן (גורם הקרישה) בדמה של האם (מה שגורם לדימום מוגבר), מצוקה עוברית ושינויים משמעותיים בקצב פעימות לב העובר.
- דרגה 3: הדרגה החמורה ביותר של היפרדות שליה, הקיים ב-כרבע ממקרי הסיבוך. במצב זה, האם עלולה לסבול מכאבי בטן חזקים במיוחד, שוק, בעיה במנגנון קרישת הדם, ועוד. מצב זה עלול לגרום למות העובר (ובמקרים יותר נדירים, אף למותה של האם).
איך מזהים היפרדות שליה?
התסמינים העיקריים של היפרדות שליה הם:
- דימום וגינלי (לא תמיד, אולם כשליש ממקרי הדימום בהריון נגרמים כתוצאה מהיפרדות שליה)
- כאבי בטן חזקים
- התכווצויות תכופות של הרחם
- שינויים בקצב הלב של העובר
- חיוורון
תסמינים אלו אינם תמיד מעידים על היפרדות שליה, אולם חשוב מאוד לגשת להיבדק מהר, על מנת לשלול מצב זה. במצב של היפרדות שליה, הדימום עלול להישאר פנימי ולא להתבטא בדימום וגינלי, אלא רק בכאבים חזקים בבטן.
בבדיקה הרפואית, הרופא יבחן האם קיימת הגדלה לא פרופורציונלית של הרחם וכן אם יש אי סדירות בקצב הדופק של העובר. במקרים של היפרדות משמעותית, ניתן יהיה לאבחן זאת בעת בדיקת אולטרסאונד.
כיצד מאבחנים היפרדות שליה?
מלבד בדיקת האולטרסאונד, האבחון כולל בדרך כלל כמה שלבים משלימים: בדיקה גופנית לבחינת רגישות ומתח בבטן, ניטור עוברי (CTG) למעקב אחר קצב הלב של העובר ופעילות הרחם, ובדיקות דם לבחינת רמת ההמוגלובין ותפקוד מערכת הקרישה של האם. חשוב לזכור שהאולטרסאונד אינו מזהה תמיד את ההיפרדות בוודאות – האבחון הסופי נשען לרוב על שילוב הממצאים הקליניים יחד עם תוצאות הבדיקות.
היפרדות שליה מול שליה נמוכה – מה ההבדל?
קל לבלבל בין היפרדות שליה לבין מצב אחר שנקרא שליה נמוכה (Placenta Previa), משום ששניהם עלולים לגרום לדימום בהריון. ההבדל המרכזי: בשליה נמוכה, השליה ממוקמת קרוב לצוואר הרחם או מכסה אותו, והדימום הנגרם ממנה הוא לרוב אדום, בהיר וללא כאב. לעומת זאת, בהיפרדות שליה השליה מתנתקת מדופן הרחם, והדימום מלווה לרוב בכאבי בטן ובהתכווצויות. בשני המקרים יש לפנות לבדיקה רפואית מיידית עם הופעת דימום בהריון, כדי לקבוע את הגורם המדויק ואת אופן הטיפול הנכון.
מהם הגורמים להיפרדות שליה?
כרגע עוד לא יודעים מהי הסיבה העיקרית להיפרדות שליה, וכן לא ניתן לחזות מראש את התופעה ולמנוע אותה. יחד עם זאת, ידועים מספר גורמים פתאומיים שמעלים את הסיכון להיפרדות שליה:
- חבלה וטראומה לבטן
- חבל טבור קצר
- ירידת מים מוקדמת
- הריון מרובה עוברים
- טרומבוזיס (פקקת ורידים)
- דלקת
- זיהום תוך רחמי
- רעלת הריון
- יתר לחץ דם כרוני
- היפרדות שליה בהריון קודם
- טרומבופיליה (קרישיות דם גבוהה)
- ניתוחים קיסריים
- עישון במהלך ההריון
- שימוש בקוקאין במהלך ההריון
ניתן להפחית את הסיכון להיפרדות שליה באמצעות נטילת חומצה פולית, אכילה נכונה ושמירה על לחץ דם תקין במהלך ההריון.
כיצד מטפלים בהיפרדות שליה?
הטיפול הרפואי בהיפרדות שליה משתנה ותלוי הן בחומרת המצב והן בגיל ההריון.
- ביצוע מעקב: מעקב מתבצע במידה והעובר בן פחות מ-36 שבועות, אינו מראה מצוקה עוברית, ולאם אין תסמינים קליניים.
- ביצוע יילוד יזום: במצבים שבהם העובר בשל ללידה, או במצב של מצוקה של האם או של העובר, יש ליילד את העובר, תוך מתן מנות דם על פי הצורך. הלידה תתבצע באופן וגנילי אלא אם כן קיימת מצוקה עוברית, שאז יש לבצע ניתוח קיסרי (הכל כמובן תלוי במצב האם והעובר). לאחר לידה במצב של היפרדות שליה, האם תישאר לאשפוז והשגחה במשך שבעה ימים, כדי לוודא שלא מתפתח דימום לאחר הלידה.
מעקב בהריון הבא
אישה שחוותה היפרדות שליה בהריון קודם נמצאת בסיכון מעט מוגבר להישנות המצב בהריון הבא, ולכן מעקב ההריון הבא שלה יהיה לרוב צמוד יותר – כולל בדיקות אולטרסאונד תכופות יותר ומעקב קפדני אחר לחץ הדם. חשוב לשתף את הרופא/ה המטפל/ת בכל הריון קודם שבו הייתה היפרדות שליה, כדי שניתן יהיה להתאים את תוכנית המעקב בהתאם.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך: בדיקת סיסי שליה (CVS), בדיקת מי שפיר ותסחיף מי שפיר.
שאלות נפוצות
האם היפרדות שליה כואבת?
זה תלוי בחומרת המצב: בדרגה הקלה ביותר אין תסמינים כלל, ואילו בדרגות החמורות יותר עלולים להופיע כאבי בטן חזקים והתכווצויות רחם משמעותיות.
האם ניתן למנוע היפרדות שליה?
לא ניתן לצפות מראש או למנוע לחלוטין את התופעה, אך אפשר להפחית חלק מגורמי הסיכון על ידי נטילת חומצה פולית, תזונה נכונה ושמירה על לחץ דם תקין במהלך ההריון.
מתי צריך לפנות לבדיקה דחופה?
בכל מקרה של דימום וגינלי, כאבי בטן חזקים, התכווצויות תכופות של הרחם או שינוי בקצב הלב של העובר – יש לפנות מיד לבדיקה רפואית, גם אם לא בטוח שמדובר בהיפרדות שליה.
האם היפרדות שליה מסכנת את העובר?
כן, זהו סיבוך שעלול לסכן את חיי העובר, ובמקרים נדירים יותר גם את האם, ולכן חשוב לפנות לאבחון וטיפול מהיר עם הופעת תסמינים חשודים.
מקורות רפואיים
- ACOG (The American College of Obstetricians and Gynecologists) – Placental Abruption
- Mayo Clinic – Placental abruption
- Cleveland Clinic – Placental Abruption
- NHS – Placental abruption
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ רפואי, ואינו מחליף אבחון וטיפול על ידי רופא/ה מוסמך/ת. בכל חשד להיפרדות שליה יש לפנות מיידית לבדיקה רפואית.
