עודכן לאחרונה: 05.09.2026
וולודניה Vulvodynia הוא מצב רפואי המלווה בכאבים או אי נוחות סביב הפות או הנרתיק, הנמשכים יותר משלושה חודשים, וכאשר אין ממצא ברור לסיבה, משמע, אי אפשר ליחס את הכאב לבעיה קיימת (כמו זיהום, דלקת וכד').
התופעה קיימת אצל 10%-28% מהנשים (ואף טוענים שביותר) החל מגיל העשרה וגם אחרי גיל המעבר, ויכולה להימשך שנים.
לא ניתן למנועה, ואין לדעת מתי תעלם.
בעוד אין סיבה ידועה וברורה הגורמת למצב, השפעותיה על אורח החיים יכולה להיות גדולה, שכן היא מגבילה את התנהלות היומיומית, ומשפיעה על הקשרים הזוגיים.
הסימפטומים
- גרד
- נימול
- שריפה
- כאבים בזמן קיום יחסי מין
- כאבים בזמן מגע נקודתי
- דקירות
הן חלק מהתיאורים לכאבים, כאשר אלו יכולים להיות תמידיים או לפרקים (כאשר האזור בא במגע עם משהו, כמו לבישת בגדים צמודים, ישיבה ארוכה או קיום יחסים), נקודתיים localized vulvodynia – בצד אחד של הפות, או על פני כל האזור או באזורים שונים- generalized vulvodynia.
בהמשך לכך, הצורה הנקודתית השכיחה ביותר נקראת וסטיבולודיניה (vestibulodynia) – כאב הממוקד בפתח הנרתיק (הוסטיבולום), ומורגש בעיקר במגע ישיר כמו הכנסת טמפון, בדיקה גינקולוגית או קיום יחסים. זהו התת-סוג הנפוץ ביותר של וולוודיניה נקודתית, ולעיתים מאובחן באמצעות בדיקת המטוש המתוארת בהמשך.
האזור יכול להיות אדום או נפוח, אך לעיתים ללא כל עדות נראית לעין.
מתי עליך לראות רופא?
למרות שלא תמיד ניתן להצביע על כאב ספציפי, חשוב שתבדקי על-ידי רופא/ת נשים כדי לשלול בעיות אחרות (שלעיתים קל מאוד לזהותן ולטפלן), וגם כדי להקל על המצב הקיים.
הסיבות
חלק מהסיבות יכולות להיגרם בשל
- עור פצוע או רגיש סביב אזור הפות
- שינויים הורמונליים (לדוגמה, בזמן המנופאוזה)
- זיהומים קודמים באזור
- פגיעה/פציעה במקום, כמו לאחר לידה
- היחלשות שרירי רצפת האגן
- שימוש מרובה באנטיביוטיקה
האם וולדניה נגרמת ממצב רפואי קיים?
לא בהכרח. כן נמצא שכיחות גובה יותר בקרב נשים הסובלות מתסמונות כאב אחרות, כמו, שלפוחית רגיזה, מעי רגיז, פיברומיאלגיה, ועוד, אף כאמור, לא תמיד.
סיבוכים
הסיבוך יכול להיות בעיקר בירידה באיכות החיים וקושי רגשי לחוות כאב שנוכח כל הזמן, ובנוסף, בהימנעות מפעולות מסוימות שעלולות לעורר או לגרום לכאב לחזור/להחמיר.
כאב כרוני מסוג זה יכול להשפיע גם על הזוגיות, שכן כאבים בזמן קיום יחסים עלולים להוביל להימנעות מאינטימיות, לתחושות תסכול או אשמה, ולפגיעה בביטחון העצמי. חשוב לזכור שמדובר בתופעה רפואית מוכרת ולא ב‘בעיה’ של האישה או של הזוגיות, ולעיתים שיחה פתוחה עם בן/בת הזוג, ואף ליווי מקצועי (כפי שמפורט בהמשך תחת אפשרויות הטיפול), יכולים לסייע משמעותית בהתמודדות.
אבחון
האבחון יהיה אצל רופא/ת הנשים, ולאחר שיחה על ההיסטוריה הרפואית שלך
לאחר מכן תבדקי גינקולוגית, בדגש על אבר המין והנרתיק כדי לשלול אפשרות לבעיות אחרות כמו דלקות או זיהומים.
תישקל נטילת דגימה מהאזור כדי לאבחן פטריה או bacterial vaginosis, ולבסוף,
בעזרת מטוש תיגענה נקודות שונות באזור הפות כדי לברר את מקור הכאבים.
התהליך האבחוני עשוי לקחת יותר מפגישה אחת, במיוחד כאשר יש צורך לשלול מספר גורמים אפשריים לכאב, כמו זיהומים, דלקות עוריות, שינויים הורמונליים בעור הפות, ומצבים דרמטולוגיים נוספים. לעיתים וולוודיניה מאובחנת רק לאחר שנשללו כל שאר הסיבות האפשריות, כלומר מדובר באבחנה של החרגה, ולכן חשוב להיות סבלניות בתהליך ולשתף את הרופא/ה בכל פרט שיכול לסייע באבחון.
טיפול
בעוד הטיפול לא עוזר לכלל הנשים הסובלת מהבעיה, מטרתו היא הקלה על הכאבים, ולכל אישה טיפול אחר יכול לעזור.
הטיפול עלול לקחת זמן עד שתראי תוצאות או אפילו שיפור קל, חלק מהטיפולים יהיו:
הטיפולים מתחלקים למספר קטגוריות עיקריות: טיפולים מקומיים (משחות, קרמים), טיפולי אורח חיים והרגלים יומיומיים, פיזיותרפיה של רצפת האגן, טיפול תרופתי, ובמקרים מסוימים גם התערבות פולשנית יותר. לרוב, הגישה המומלצת משלבת כמה סוגי טיפול יחד, ומותאמת אישית לכל אישה בהתאם לחומרת התסמינים ולתגובתה לטיפול.
- טיפול ביתי- משחות או קרמים שניתן למרוח כדי לאלחש את האזור ולהפחית את הרגישות המוגברת. לפעמים יומלץ על קרמים המכילים אסטרוגן או שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון יחדיו.
- אימון ותרגול של רצפת האגן- תרגול הרפיית שרירי האגן וחיזוק האזור על ידי פיזיותרפיסט מומחה, לעיתים בשילוב תרגילי קיגל מותאמים.
- בחינה של הרגלים יומיומיים- הימנעי משימוש במוצרים רווי כימיקלים בכביסה, והקפידי על שימוש בסבון לא מבושם, הימנעי מטמפונים ופדים.
- אם את משתמשת בנוזל סיכה או קונדום, נסי על בסיס טבעי יותר.
- הקפידי על אורח חיים בריא יותר, שעות שינה מספיקות ושיטות שונות על הקלה במתח היומיומי.
- ניתוח- במידה ואין הטבה, תישקל האפשרות של הסרת הרקמה המעורבת.
- תרופות- טיפול תרופות נוגדות דכאון או פרכוס (ניתנות לאפילפסיה) נמצאו כמשפרות את הכאבים.
- חסימה עצבית דרך זריקה כדי לחסום את מקור הכאב.
- שיחות עם איש מקצוע באופן אישי/זוגי או יעוץ מיני שזהו תחום התמחותם.
איך ניתן להקל על המצב
- לבשי בגדים קלים ואוורירים המכילים כותנה
- המנעי משימוש במגבונים או מוצרים מבושמים
- שקלי שימוש בנוזל סיכה או קונדום על בסיס טבעי
- קררי את האזור במידת הצורך עם גל קר או קרח
- ישיבה באמבטיה פושרת או קרה למשך מספר דקות, כמה פעמים ביום יכול להקל מאוד
- אל תחזיקי שתן, והמנעי ממוצרים שגורמים לריבוי שתן, כמו אלכוהול או קפאין
שאלות נפוצות
מהי וולוודיניה?
וולוודיניה היא מצב רפואי של כאב או אי-נוחות באזור הפות או הנרתיק, הנמשך יותר משלושה חודשים, כאשר אין ממצא רפואי ברור המסביר את הכאב (כמו זיהום או דלקת).
מהם התסמינים העיקריים?
התסמינים כוללים גרד, נימול, תחושת שריפה, דקירות, וכאבים בזמן קיום יחסי מין או מגע נקודתי באזור. הכאב יכול להיות תמידי או לפרקים, ולהופיע באזור מסוים (וולוודיניה נקודתית) או בכל האזור (וולוודיניה כללית).
מה גורם לוולוודיניה?
אין סיבה ברורה וידועה למצב. בין הגורמים האפשריים: עור פצוע או רגיש באזור הפות, שינויים הורמונליים (כמו בזמן המנופאוזה), זיהומים קודמים באזור, פגיעה או פציעה (כמו לאחר לידה), היחלשות שרירי רצפת האגן, ושימוש מרובה באנטיביוטיקה.
מתי כדאי לפנות לרופא/ת נשים?
מומלץ להיבדק על-ידי רופא/ת נשים כאשר יש כאב או אי-נוחות מתמשכים באזור הפות או הנרתיק, כדי לשלול בעיות אחרות שניתן לזהות ולטפל בהן, וכדי לקבל טיפול שיקל על המצב.
אילו טיפולים קיימים לוולוודיניה?
הטיפול משתנה מאישה לאישה ועשוי לכלול משחות וקרמים, תרגול והרפיית שרירי רצפת האגן (כולל תרגילי קיגל), שינוי הרגלים יומיומיים, תרופות, חסימה עצבית, ובמקרים שאין הטבה – גם ניתוח. הטיפול עלול לקחת זמן עד שרואים תוצאות.
מקורות רפואיים
- ACOG (The American College of Obstetricians and Gynecologists) – Vulvodynia
- Mayo Clinic – Vulvodynia
- Cleveland Clinic – Vulvodynia
- NHS – Vulvodynia
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ רפואי, ואינו מחליף אבחון וטיפול על ידי רופא/ה מוסמך/ת. בכל כאב מתמשך באזור הפות או הנרתיק מומלץ לפנות לרופא/ת נשים לבדיקה והתאמת טיפול אישי.
