תרומת זרע, ואיך מתבצע התהליך?

עודכן לאחרונה: 19.09.2026

נכתב ונבדק על ידי ד"ר גיא גוטמן, רופא נשים ומיילדות

בימינו קיימת יותר מדרך אחת להביא ילדים לעולם. אמנם נדרש הבסיס הטבעי, שדורש חיבור והפרייה בין זרע וביצית, אולם הודות למדע ולטכנולוגיה, החיבור הזה יכול להתבצע במספר דרכים, ואחת מהן היא דרך תרומת זרע. תהליך זה מאפשר לזוגות ולנשים רבות להגשים את החלום להיות הורים, גם כשהדרך הטבעית אינה זמינה. אז מה חשוב לדעת על ההליך מבחינה רפואית? איך הוא מתבצע? אילו בדיקות יש לבצע לפני? מה ההיבטים המשפטיים שכדאי להכיר? ומהם סיכויי ההצלחה? מאמר זה מרכז עבורך את התשובות לשאלות הללו, ועוד.

תרומת זרע – מה זה בעצם?

תרומת זרע הוא הליך שבו גבר תורם את זרעו, ובתמורה מקבל על כך תשלום. בישראל, הזרע נתרם באופן אנונימי לחלוטין, ונשמר באחד מבנקי הזרע המאושרים על ידי משרד הבריאות.

התרומות משמשות מגוון רחב של נשים: נשים הטרוסקסואליות שלא יכולות לקבל זרע מבן זוגן עקב בעיית פוריות של בן הזוג; זוגות של נשים לסביות המעוניינות להרות; ונשים המכונות "אמהות יחידניות בבחירה" (Solo Moms) – מי שבוחרות ללדת ולגדל ילד ללא בן זוג, מכל סיבה שהיא. במקרים אלו, הליך תרומת הזרע יכול להוות פתרון מצוין ובטוח מבחינה רפואית.

איך מתחילים את התהליך?

ברגע שהחלטת שאת מעוניינת להתחיל בתהליך, יהיה עלייך לפנות תחילה לגניקולוג/ית מומחה/ית לפריון. בפגישה זו, המומחה יערוך עמך בירור מקיף בנוגע לבריאותך, לצורך הבנה ראשונית לגבי התאמתך לביצוע ההליך מבחינה רפואית. הרופא ישאל אותך לגבי היסטוריה רפואית, מחלות, תרופות שאת נוטלת, ניתוחים, מחלות במשפחה, הרגלי עישון ושתייה, ועוד – מידע שמסייע לו להתאים עבורך את הפרוטוקול הטיפולי הבטוח והיעיל ביותר.

לאחר פגישת ייעוץ זו, ובהמלצת הרופא, יהיה עלייך לערוך מספר בדיקות רפואיות, שמטרתן לוודא שגופך מוכן לתהליך ולצמצם סיכונים אפשריים בהמשך הדרך.

אילו בדיקות רפואיות יש לעבור כדי לוודא התאמה להליך?

הגניקולוג יפנה אותך לביצוע מספר בדיקות:

1. בדיקת דם כללית – לבדיקת תפקודי כבד, כליות, בלוטת התריס ורמות הורמונליות
2. בדיקת סקר גנטי – לאיתור נשאות למחלות גנטיות תורשתיות, כדי לוודא התאמה בין הפרופיל הגנטי שלך לזה של תורם הזרע
3. בדיקת פאפ לאיתור שינויים סרטניים בצוואר הרחם
4. בדיקת שד אצל כירורג שד

בהתאם לגילך ולהיסטוריה הרפואית שלך, הרופא עשוי להפנות אותך גם לבדיקות נוספות, כגון בדיקת רזרבה שחלתית (AMH) או אולטרסאונד אגן.

הליך בחירת התרומה בבנק הזרע

לאחר שתתברר התאמתך הרפואית להליך, תוכלי לפנות לאחד מבנקי הזרע המורשים בישראל. קיימים בנקי זרע ציבוריים, הפועלים במסגרת בתי החולים, וכן בנקי זרע עצמאיים. התשלום לבנק הזרע מתבצע באופן עצמאי, ומחירן של מנות הזרע משתנה מבנק אחד למשנהו.

בבנק הזרע תקבלי פרופילים בסיסיים של מספר תורמים, הכוללים בדרך כלל מאפיינים פיזיים (גובה, צבע עיניים ושיער, מבנה גוף), רקע השכלתי, וסוג דם – כדי לאפשר התאמה מיטבית. ההמלצה היא לרכוש מספר מנות מאותו תורם, משום שטיפול ההפריה הראשון לא תמיד מצליח, וכן למקרה שיהיה ברצונך להרות שוב מאותו תורם בעתיד – למשל כדי שילדיך יהיו אחים ביולוגיים מלאים.

אם תרצי תורם מחו"ל, בנק הזרע יבצע את ההתקשרות עם בנק זרע בחו"ל, שקיבל את אישור משרד הבריאות. בנוסף, בנק הזרע ידאג להבאת התרומה הנבחרת לארץ, בהתאם להנחיות ולאישורים של משרד הבריאות.

מה ההבדל בין תרומת זרע מבנק בישראל לבין תרומת זרע מיובאת מחו"ל?

ישנם שני הבדלים עיקריים בין תרומת זרע שמקורה בישראל, לבין תרומת זרע שמיובאת מחו"ל:

1. המחיר: מחירי המנות שנתרמו בישראל נעות בין 1,000-3,000 ש"ח למנה, ואילו מנות שיובאו מחו"ל יעלו יותר, ולעיתים משמעותית, בשל עלויות ההובלה, האחסון והבדיקות הנוספות הנדרשות.
2. המידע על התורם: המידע שנמסר על התורם הישראלי הוא בסיסי בלבד – מוצא, צבע עיניים, צבע שיער, גובה, דת, ולעיתים גם תחביבים וכו'. זהות התורם הישראלי נותרת אנונימית לחלוטין, גם עבור הצאצאים שנולדים מהתרומה שלו. לעומת זאת, תורם זרע מחו"ל יכול לבחור אם הוא מעוניין להישאר אנונימי לחלוטין, או אפילו לחשוף את שמו לילד שנוצר מהתרומה, כאשר יגיע לגיל 18 – אפשרות המכונה "תורם פתוח" (Open/ID-Release Donor), הנפוצה בעיקר בבנקי זרע בארה"ב ובאירופה.

מהם הקריטריונים הבסיסיים הנדרשים מתורם זרע?

על פי דרישות משרד הבריאות, גבר שרוצה להתחיל בהליך תרומת זרע חייב להתאים מבחינת הקריטריונים הבאים:

• התורם הינו בעל אחריות והבנה למעשיו
• התורם רווק – לא נשוי, גרוש או אלמן
• גיל רצוי של 18-30
• עדיפות לבעלי תעודת בגרות ותואר אקדמי
• אין הגבלה לדת או מוצא
• הסכמת התורם לשמירת DNA לבדיקות עתידיות במקרה הצורך

אילו בדיקות עוברים תורמי הזרע בישראל?

תורמי הזרע בישראל עוברים הליך מיון וסינון קפדני, במהלכו נבדקת התאמתם לתרומה. הזרע של התורם יעבור מספר בדיקות איכות, כולל הקפאה והפשרה, ואז יחליט צוות המעבדה אם ניתן להמשיך את התהליך.

לאחר הבדיקות הללו, עובר התורם ראיון אישי עם מנהל בנק הזרע, במהלכו נבדקת ההיסטוריה הרפואית שלו ושל משפחתו, בירור גנטי, בדיקות דם ומחלות מין, בדיקת רקע חברתי, השכלה, ועוד. תהליך הסינון הגנטי כולל בדיקה לנשאות של מחלות תורשתיות שכיחות באוכלוסייה, בדומה לבדיקות הסקר הגנטי שנשים וגברים עוברים לפני הריון טבעי.

לאחר שמתקבלות תוצאות בדיקות המעבדה, מתקיימת ישיבה משותפת של צוות המעבדה, המזכירות והצוות הרפואי של הבנק, והם מבצעים הערכה כוללת של התורם מבחינת אמינות, מצב בריאותי, תכונות ומראה, איכות הזרע ועוד. אם התורם נמצא מתאים, עליו לחתום על מספר מסמכים:

1. נכונות פרטיו הרפואיים
2. חיסיון על פרטי הנתרמת, כולל הריונות ומידע על לידת חי
3. איסור לתרום לבנקי זרע נוספים

לאחר מכן, התורם מקבל תשלום באופן ישיר מבנק הזרע, וחלקו בתהליך בא אל סופו.

מהו תהליך ההזרעה עצמו, ומהם סיכויי ההצלחה?

לאחר רכישת מנות הזרע, יהיה עלייך לשוב אל המומחה לפריון. הרופא יבחר בטיפול הפריה מתאים לנתונים הרפואיים שלך, כאשר ברוב המקרים הטיפול יתחיל באמצעות הזרעה תוך-רחמית (IUI) בזמן הביוץ הטבעי – הליך פשוט יחסית, הנעשה בקליניקה ואינו כרוך בהרדמה. במקרים בהם ההזרעה אינה מצליחה לאחר מספר ניסיונות, או כשקיים גורם פוריות נוסף, עשוי הרופא להמליץ על מעבר להפריה חוץ-גופית (IVF) עם הזרע התרום.

סיכויי ההצלחה של הזרעה בודדת תלויים בגורמים רבים – בהם גיל האישה, תקינות הביוץ ומצב החצוצרות – ונוטים לרדת ככל שהגיל עולה, בדומה לדפוס הידוע בהריון טבעי. מומלץ לתאם עם הרופא/ה המטפל/ת ציפיות ריאליות לגבי מספר המחזורים הצפוי, ולבחון מעבר לטיפול אחר אם אין הריון לאחר מספר ניסיונות.

היבטים משפטיים בתרומת זרע בישראל

תרומת זרע בישראל מוסדרת ומפוקחת על ידי משרד הבריאות, וכל בנקי הזרע הפועלים בארץ פועלים תחת רישיון ופיקוח שלו. מבחינה משפטית, התורם אינו נחשב להורה של הילד/ה שנולד/ה מהתרומה, ואין לו כל זכויות או חובות הוריות כלפיו/ה – בין אם מדובר בתורם ישראלי אנונימי ובין אם בתורם מחו"ל. מנגד, האישה המקבלת את התרומה (ובן/בת זוגה, אם קיימים) הם ההורים המשפטיים היחידים של הילד/ה.

מכיוון שמדובר בתחום המשלב היבטים רפואיים, משפחתיים ומשפטיים כאחד, מומלץ להיוועץ גם בעורך/ת דין המתמחה בדיני משפחה ופוריות – בפרט כאשר מדובר בזוגות חד-מיניים, באמהות יחידניות בבחירה, או בתורם מחו"ל שאינו אנונימי.

שאלות נפוצות

האם אפשר לבחור תורם זרע לפי מאפיינים ספציפיים?

כן, במידה מסוימת. בבנק הזרע תוכלי לעיין בפרופילים בסיסיים של תורמים הכוללים מאפיינים פיזיים, רקע השכלתי וסוג דם, ולבחור מביניהם. ככל שמדובר בבנק זרע מחו"ל, היקף המידע הזמין גדול יותר.

כמה עולה תהליך תרומת זרע בישראל?

מחיר מנת זרע מקומית נע בדרך כלל בין 1,000-3,000 ש"ח, ואילו מנה מיובאת מחו"ל יקרה יותר. לכך מתווספות עלויות הטיפול הרפואי עצמו (הזרעה או הפריה חוץ-גופית), שכדאי לברר מראש מול הקופה או המרפאה.

האם יש סיכון גנטי בתרומת זרע?

תורמי הזרע עוברים סינון גנטי קפדני לפני האישור לתרום, אולם מומלץ גם לך לעבור בדיקת סקר גנטי, כדי לוודא שאין חפיפה בין נשאות שלך לבין נשאות אפשרית של התורם למחלה תורשתית זהה.

מה קורה אם הניסיון הראשון לא מצליח?

לרוב אין סיבה לדאגה – טיפולי הזרעה רבים דורשים יותר ממחזור אחד להצלחה. הרופא/ה המטפל/ת ילווה אותך ויתאים את הטיפול בהתאם, ובמידת הצורך יבחן מעבר להפריה חוץ-גופית.

מקורות רפואיים

• משרד הבריאות – תקנות ונהלים לאישור ופיקוח על בנקי זרע ותרומת זרע בישראל
• ACOG – Third-Party Reproduction: Sperm, Egg, and Embryo Donation
• ASRM (American Society for Reproductive Medicine) – Guidance on Donor Insemination

הערה: הנתונים המספריים (טווחי מחירים, סיכויי הצלחה) עשויים להשתנות בין בנקי זרע, מרפאות ותקופות. מומלץ שד"ר גוטמן יאשר אותם לפני הפרסום הסופי.

המידע במאמר זה מיועד למטרות מידע כלליות בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי או משפטי אישי. לכל שאלה או החלטה טיפולית, יש להתייעץ עם רופא/ת נשים ופוריות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך: אי פוריות של הגבר, טיפולי פוריות: IUI ו-IVF וההתמודדות הרגשית עם טיפולי פוריות.