בדיקת סיסי שליה (CVS): מה זה, איך זה מתבצע ומה חשוב לדעת

עודכן לאחרונה: 28.09.2026

נכתב ונבדק על ידי ד"ר גיא גוטמן, רופא נשים ומיילדות

בדיקת סיסי שליה (Chorionic Villus Sampling, CVS) היא בדיקה פולשנית לאבחון גנטי של העובר, המבוצעת מוקדם יחסית בהריון. הבדיקה מדויקת מאוד לאיתור מחלות גנטיות וכרומוזומליות, אך כרוכה בסיכון קטן להפלה – ולכן חשוב להבין מתי היא מומלצת ומה כדאי לדעת לפני שמחליטים לבצע אותה.

מה זה בדיקת סיסי שליה?

השליה מתפתחת מאותם תאים כמו העובר, ולכן בדיקת תאי הסיסים (הרקמה ההיריונית שמרכיבה את השליה) מאפשרת לבדוק את המטען הגנטי של העובר עצמו. הבדיקה מזהה בעיקר:

• תסמונת דאון (טריזומיה 21)
• תסמונת אדוארדס (טריזומיה 18) ותסמונת פטאו (טריזומיה 13)
• הפרעות כרומוזומליות נוספות (כגון תסמונת קליינפלטר, תסמונת טרנר)
• מחלות גנטיות ספציפיות אצל משפחות בסיכון (למשל טיי-זקס), כאשר יש אינדיקציה לבדוק אותן

בדיקת CVS היא בדיקה דיאגנוסטית – בשונה מבדיקות סקר כמו NIPT או סקר משולש, היא מאפשרת לאבחן או לשלול באופן ישיר את רוב המחלות שהיא נועדה לאתר, ולא רק להעריך סיכון. עם זאת, במקרים נדירים ייתכן צורך בבירור נוסף, למשל כשמתקבלת תוצאה לא חד-משמעית או כשעולה חשד למוזאיקה שלייתית.

מתי מבצעים את הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת בדרך כלל בין שבוע 11 לשבוע 13+6 להריון, ולעיתים לפי שיקול רפואי גם מעט מאוחר יותר. אין לבצע אותה לפני שבוע 10 מלא, משום שביצוע מוקדם מדי נקשר לסיכון מוגבר. זהו יתרון מרכזי שלה על פני בדיקת מי שפיר (אמניוצנטזיס), שמתבצעת מאוחר יותר, סביב שבועות 15-18 – CVS מאפשרת לקבל תשובה גנטית מוקדם יותר בהריון.

למי מומלצת הבדיקה?

הבדיקה לא מבוצעת באופן שוטף לכל הנשים ההרות, אלא מומלצת במקרים הבאים:

• תוצאה חיובית או בסיכון גבוה בבדיקת סקר (סקר משולש, שקיפות עורפית או NIPT)
• ממצא חשוד באולטרסאונד
• היסטוריה משפחתית של מחלה גנטית ידועה
• גיל האם 35 ומעלה (גורם סיכון סטטיסטי, לא קריטריון בלעדי)
• הורה הנושא שינוי כרומוזומלי מאוזן (כגון טרנסלוקציה רוברטסונית)

איך מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת תחת הדרכת אולטרסאונד רציפה, וישנן שתי שיטות ביצוע:

• דרך הבטן (Transabdominal CVS) – השיטה הנפוצה ביותר. מזריקים הרדמה מקומית לעור הבטן, ולאחר מכן מחדירים מחט דקה דרך העור והרחם עד לשליה, ושואבים דגימה קטנה של תאי סיסים. משך ההליך עצמו קצר – בין 10 דקות לחצי שעה.
• דרך צוואר הרחם (Transcervical CVS) – מבוצעת באמצעות צנתר דק שמוחדר דרך הנרתיק וצוואר הרחם אל השליה. שיטה זו יכולה להתאים כאשר מיקום השליה אינו מאפשר גישה בטנית נוחה או בטוחה. ההחלטה על דרך הביצוע מתקבלת לפי מיקום השליה, שבוע ההריון ושיקול דעתו של הרופא/ה המבצע/ת. דימום נרתיקי קל בימים שאחרי ההליך שכיח יותר בגישה זו, אך הנתונים המשווים בין השיטות מבחינת סיכון להפלה אינם חד-משמעיים.

לרוב הבדיקה גורמת לאי-נוחות קלה בלבד, בדומה לבדיקה גינקולוגית רגילה או לדקירת מחט, ולא נדרש אשפוז.

מה הסיכונים?

חשוב להכיר את הסיכונים לפני קבלת ההחלטה, אך גם לדעת שהערכות הסיכון החדשות נמוכות מהמספרים ה"ישנים" שעדיין מסתובבים ברשת:

• סיכון להפלה: חשוב להביא בחשבון סיכון קטן, אך לא להתעלם ממנו. לפי הנחיית RCOG העדכנית (נבדקה דצמבר 2024), הסיכון הנוסף להפלה בעקבות CVS, כאשר הבדיקה מתבצעת בידי גורם מיומן, הוא בדרך כלל מתחת ל-0.5% בהריון יחיד. NHS מציין נתון דומה: פחות מ-1 ל-200 (כלומר פחות מ-0.5%) ברוב ההריונות. בהריון מרובה עוברים הסיכון גבוה יותר, סביב 1%.
• סנסיטיזציה ל-RhD (חוסר התאמת סוג דם): אם סוג הדם שלך הוא RhD שלילי, קיימת אפשרות שתאי דם של העובר יעברו לזרם הדם שלך ויגרמו לגוף שלך לייצר נוגדנים. לכן לפני הבדיקה נבדק סוג הדם שלך, ובהתאם לצורך ניתנת זריקת אימונוגלובולין אנטי-D כדי להפחית את הסיכון (NHS).
• זיהום או דימום: נדירים, אך אפשריים בכל הליך פולשני.
• תוצאה לא חד-משמעית או מוזאיקה שלייתית: לעיתים נדירות (כ-1%-2%) נמצא הבדל בין התאים שנדגמו מהשליה לבין התאים של העובר עצמו, מצב המכונה מוזאיקה שלייתית מוגבלת. בנוסף, בכ-1 מכל 100 הליכים הדגימה עשויה שלא להתאים לבדיקה. במקרים אלה עשוי הרופא/ה להמליץ על בדיקת מי שפיר משלימה כדי לברר אם הממצא קיים גם אצל העובר.

מתי מקבלים תוצאות?

• תוצאה מהירה (FISH/QF-PCR): בודקת את התסמונות הנפוצות ביותר (דאון, אדוארדס, פטאו) ומתקבלת בדרך כלל תוך 2-3 ימים.
• תוצאה מלאה (קריוטיפ / מערך כרומוזומלי): בודקת את כל הכרומוזומים בפירוט ומתקבלת בדרך כלל תוך 2-3 שבועות, מכיוון שהתאים צריכים לצמוח בתרבית לפני הניתוח (NHS, MedlinePlus).

אם בדיקת האולטרסאונד שקדמה לבדיקה לא העלתה חשד לממצא, מומלץ להמתין לתוצאה המלאה לפני קבלת החלטות משמעותיות בהריון.

CVS מול חלופות: NIPT ואמניוצנטזיס

חשוב להבין: NIPT היא בדיקת סקר בלבד. תוצאה חשודה ב-NIPT מחייבת אישוש באמצעות CVS או בדיקת מי שפיר – היא לא מהווה אבחנה סופית. לכן ל-CVS יש עדיין תפקיד חשוב גם בעידן ה-NIPT: היא מאפשרת קבלת תשובה אבחנתית מוקדם בהריון. הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים העיקריים:

שאלות נפוצות

האם הבדיקה כואבת?

לרוב מלווה באי-נוחות קלה בלבד, בדומה לדקירת מחט או לבדיקה גינקולוגית רגילה. בשיטה הבטנית ניתנת הרדמה מקומית.

האם אפשר לדעת את מין העובר מהבדיקה?

כן – הבדיקה בוחנת את כלל הכרומוזומים, כולל כרומוזומי המין, ולכן ניתן לדעת את מין העובר מתוצאותיה.

מה קורה אם התוצאה לא חד-משמעית?

במקרים נדירים יידרש בירור נוסף, לרוב באמצעות בדיקת מי שפיר.

האם יש מצבים שבהם לא ניתן לבצע את הבדיקה?

כן – לדוגמה זיהום פעיל בנרתיק, דימום נרתיקי פעיל, או מיקום שליה שלא מאפשר גישה בטוחה. הרופא/ה המבצע/ת יבחן/תבחן זאת לפני ההליך.

מה קורה אחרי הבדיקה?

מומלץ לנוח בשעות שאחרי ההליך ולהימנע ממאמץ גופני משמעותי ביום הבדיקה. יש לפנות לרופא/ה במקרה של דימום משמעותי, כאבי בטן חזקים, חום, או דליפת נוזל מהנרתיק.

מקורות רפואיים

• NHS – Chorionic Villus Sampling
• ACOG Practice Bulletin 162 – Prenatal Diagnostic Testing for Genetic Disorders
• RCOG Green-top Guideline No. 8 – Amniocentesis and Chorionic Villus Sampling (עודכן דצמבר 2024)
• MedlinePlus – Chorionic Villus Sampling

המידע במאמר זה מבוסס על ההנחיות וההערכות המקצועיות העדכניות של הגופים המפורטים לעיל. התוכן מיועד למטרות מידע כלליות בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. לכל שאלה או החלטה טיפולית, יש להתייעץ עם רופא/ת נשים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך: בדיקת NIPT, בדיקת מי שפיר ומעקב הריון – מה הוא כולל.