שימור דם טבורי- כל המידע החיוני

עודכן לאחרונה: 05.09.2026

סביב תקופת ההריון והלידה, הורים רבים נחשפים למונחים כמו "דם טבורי", "תאי גזע" ו"שימור דם טבורי". מדובר בנושא שעשוי לעורר שאלות רבות: מה בדיוק נשמר? באילו מצבים אפשר להשתמש בדם הטבורי? האם כדאי לתרום אותו לבנק ציבורי או לשמור אותו בבנק פרטי? חשוב לקבל החלטה בנושא מבעוד מועד, במהלך ההריון ולא ברגע הלידה, ולבסס אותה על מידע רפואי מאוזן ולא רק על מסרים שיווקיים. כל התשובות במדריך שלפניכם.

מהו דם טבורי?

במהלך ההריון, העובר מחובר לשליה באמצעות חבל הטבור, המאפשר העברת חמצן וחומרי מזון מן האם אל העובר, וכן העברת תוצרי פסולת בחזרה למחזור הדם האימהי. לאחר לידת התינוק וניתוק חבל הטבור, נותרת כמות דם בכלי הדם של חבל הטבור והשליה — דם זה נקרא דם טבורי. בעבר הוא נחשב לחומר ביולוגי שלא נעשה בו שימוש, אך כיום ידוע שהוא עשוי להכיל תאי אב בעלי חשיבות רפואית.

בדם הטבורי נמצאים תאי דם אדומים, תאי דם לבנים, טסיות ופלזמה, ובנוסף לכך הוא עשיר ברכיב חשוב במיוחד: תאי אב המטופואטיים — תאי גזע יוצרי דם, בדומה למה שנמצא במח העצם.

מהם תאי אב המטופואטיים, ולמה הם חשובים?

תאי אב המטופואטיים הם תאים בעלי יכולת להתחלק, להתחדש ולהתפתח לסוגים שונים של תאי דם ומערכת החיסון. הם נמצאים גם במח העצם ובדם ההיקפי, אך ניתן להפיק אותם גם מדם טבורי שנאסף לאחר לידה. תאים אלה יכולים להתפתח לשלוש קבוצות עיקריות:

• תאי דם אדומים — אחראים על הובלת חמצן לרקמות הגוף
• תאי דם לבנים — חלק מרכזי ממערכת החיסון, המגנים על הגוף מפני זיהומים
• טסיות דם — משתתפות בתהליך קרישת הדם ועצירת דימומים

במקרים רפואיים מסוימים, כאשר מח העצם או מערכת הדם נפגעים בעקבות מחלה, טיפול כימותרפי או הפרעה במערכת החיסון, ניתן להשתמש בהשתלת תאי אב המטופואטיים כדי לבנות מחדש מערכת דם ומערכת חיסון תקינות.

באילו מצבים ניתן להשתמש בדם טבורי?

השימוש המבוסס והמקובל כיום בדם טבורי הוא בעיקר לצורך השתלה של תאי אב המטופואטיים, בהתאם להחלטת צוות המטולוגי או צוות השתלות מומחה. בין המצבים שבהם השתלה עשויה להיות רלוונטית: סוגים מסוימים של לוקמיה, לימפומות, מיאלומה נפוצה, מחלות של מח העצם, הפרעות קשות במערכת החיסון, ומחלות תורשתיות מסוימות של הדם.

חשוב להדגיש: לא כל מחלה ניתנת לטיפול באמצעות דם טבורי, ולא כל מנת דם טבורי מתאימה לכל מטופל — ההתאמה תלויה בין היתר בסוג המחלה, במשקל המטופל, במספר התאים שנאספו ובהתאמה הרקמתית. יתרה מזאת, כאשר מדובר במחלה גנטית או בלוקמיה אצל הילד עצמו, לרוב לא ניתן להשתמש במנת הדם הטבורי האישית שלו, משום שהתאים עשויים לשאת את אותה נטייה גנטית. לכן אין לראות בשימור פרטי פתרון מובטח לכל מחלה עתידית.

השתלה עצמית מול השתלה מתורם

השתלה אוטולוגית — שימוש בתאים של המטופל עצמו. יתרון אפשרי הוא שאין צורך בהתאמה בין תורם למקבל, אך כאמור, שימוש עצמי אינו מתאים בהכרח במחלות גנטיות מסוימות או בממאירויות דם מסוימות.

השתלה אלוגנאית — שימוש בתאים שהתקבלו מאדם אחר, בן משפחה או תורם שאינו קרוב משפחה, לאחר בחינת התאמה רקמתית. דם טבורי מבנק ציבורי יכול לשמש להשתלה אלוגנאית אצל מטופל הזקוק לתרומה מתאימה, ובכך ליצור מאגר זמין שעשוי לסייע למטופלים שאין עבורם תורם מתאים במשפחה.

יתרונות וחסרונות של שימוש בדם טבורי

יתרונות אפשריים: זמינות מהירה יחסית לתהליך חיפוש תורם מח עצם; איסוף שאינו פולשני ואינו כרוך בכאב או סיכון לאם או לתינוק; וסיכון מופחת יחסית למחלת השתל נגד המאכסן (GvHD), אם כי הסיכון אינו נעלם לחלוטין.

חסרונות ומגבלות: כמות תאי האב במנה מוגבלת יחסית, כך שהיא עשויה שלא להספיק למטופלים מבוגרים או בעלי משקל גבוה; ההתאוששות של מערכת הדם לאחר השתלה עלולה להיות איטית יותר מאשר במקורות אחרים; לא תמיד ניתן להשתמש במנה עצמית לטיפול במחלה של הילד שממנו נלקחה; ושימור פרטי כרוך בעלויות של איסוף, עיבוד ואחסון מתמשך. שימושים עתידיים המוזכרים לעיתים בפרסום מסחרי, כגון רפואה רגנרטיבית, עדיין נמצאים ברובם במחקר ואינם טיפול מוכח וזמין כיום.

איך מתבצע איסוף דם טבורי?

איסוף הדם הטבורי מתבצע לאחר ניתוק חבל הטבור וטרם לידת השליה, לאחר שההורים חתמו על טופס הסכמה. הדם נאסף על ידי איש/אשת צוות שהוכשרו לכך, באמצעות ערכה סטרילית, ולאחר מכן מועבר לעיבוד, בדיקות והקפאה בתנאים מבוקרים. ההליך אינו אמור לגרום כאב לתינוק או ליולדת, מאחר שהוא מתבצע לאחר ניתוק חבל הטבור. עם זאת, בטיחות האם והיילוד תמיד קודמת — במצב חירום רפואי אין לעכב טיפול לצורך איסוף.

בשנים האחרונות עולה יותר ויותר שאלת דחיית חיתוך חבל הטבור, המאפשרת מעבר דם נוסף מן השליה אל היילוד, אך עשויה להפחית את נפח הדם הזמין לאיסוף ולשימור. אם שוקלים גם דחיית חיתוך וגם שימור דם טבורי, מומלץ להעלות את הנושא מראש מול הרופא/ה המטפל/ת ומול בית החולים, כחלק מהמעקב השוטף במהלך ההריון. ההחלטה נעשית תמיד בהתאם לנסיבות הלידה ולשיקול רפואי, ואין להעדיף איסוף דם טבורי על פני צורך רפואי של האם או התינוק.

בנק דם טבורי ציבורי או פרטי?

בישראל קיימות שתי אפשרויות עיקריות. בנק ציבורי — הדם שנאסף מהווה תרומה לטובת כלל ציבור החולים, בדרך כלל ללא עלות למשפחה. בנק פרטי — מנת הדם נשמרת עבור הילד ומשפחתו, בכפוף לתשלום עבור איסוף, עיבוד ואחסון מתמשך.

המלצות של ארגונים רפואיים מרכזיים, ובהם ה-ACOG האמריקאי, מדגישות כי תרומה לבנק ציבורי היא האפשרות המועדפת מבחינה רפואית וחברתית, בעוד ששימור פרטי שגרתי לכל משפחה אינו נתמך בדרך כלל על ידי הראיות הקיימות. שימור פרטי עשוי להיות רלוונטי יותר כאשר ידוע מראש על אח או קרוב משפחה עם מחלה שניתן לטפל בה באמצעות השתלת תאי אב, או לפי המלצה מפורשת של המטולוג או גנטיקאי. חשוב לדעת שבנקי שימור הדם בישראל, פרטיים או ציבוריים, חייבים להיות בעלי היתר ופיקוח מטעם משרד הבריאות, ולעמוד בנהלי בטיחות ואיכות מחמירים כפי שנקבעו בחוק.

למי כדאי לשקול שימור פרטי?

אין תשובה אחת שמתאימה לכל משפחה, אך ניתן לשקול ייעוץ פרטני לגבי שימור פרטי במצבים כגון: קיום אח או אחות עם מחלה המטולוגית, חיסונית, גנטית או מטבולית שעשויה להיות מטופלת בהשתלת תאי אב; המלצה מפורשת של המטולוג, גנטיקאי או רופא מומחה אחר; או היסטוריה משפחתית משמעותית, לאחר בירור רפואי מתאים. כאשר אין גורם רפואי משפחתי ידוע, חשוב לקבל מידע מאוזן ולא להסתמך רק על מסרים שיווקיים, ולשאול את הבנק הפרטי על תנאי האחסון, בדיקות האיכות וכמות התאים הנדרשת לשימור.

שאלות שכדאי לשאול לפני שמחליטים

• האם בית החולים שבו מתוכננת הלידה משתתף בתוכנית תרומת דם טבורי ציבורית?
• האם קיימת במשפחה מחלה שעשויה להצדיק שימור משפחתי מכוון?
• האם האיסוף ישפיע על התוכנית לדחיית חיתוך חבל הטבור?
• מהן העלויות הראשוניות והשנתיות של שימור פרטי, ומה קורה אם כמות התאים שנאספה אינה מספיקה?
• אילו אישורים, היתרים ונהלי איכות חלים על הבנק?

לסיכום

דם טבורי הוא מקור לתאי אב המטופואטיים, היכולים לשמש במצבים רפואיים מסוימים לצורך השתלות. איסוף הדם מתבצע לאחר הלידה ואינו אמור להכאיב לאם או לתינוק. עם זאת, שימור דם טבורי אינו מבטיח טיפול עתידי, ולא כל מנה מתאימה לשימוש בכל מחלה. עבור רוב המשפחות ללא צורך רפואי ידוע, תרומה לבנק ציבורי היא אפשרות בעלת ערך רפואי וחברתי משמעותי. כאשר קיים במשפחה מצב רפואי רלוונטי, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי פרטני ולבחון האם שימור פרטי או שימור מכוון למשפחה עשויים להתאים.

המידע בעמוד זה נועד להסברה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון, המלצה טיפולית או תחליף לייעוץ אישי אצל רופא/ה. ההחלטה אם לתרום, לשמר או לאסוף דם טבורי צריכה להתקבל לאחר התייעצות עם הצוות המטפל בהריון ובלידה, ובמידת הצורך עם מומחה/ית בהמטולוגיה או גנטיקה. במקרה של מצב רפואי דחוף יש לפנות לקבלת טיפול רפואי מיידי.