פעם בכמה זמן, מופיעה ידיעה חדשותית מצערת על אם שנפטרה כתוצאה מתסחיף מי שפיר. מאחורי הידיעות הללו, עומד אחד הסיבוכים החמורים והמסוכנים ביותר שקיימים בהריון. הסיבוך עלול להיווצר בשליש השני של ההריון, במהלך הלידה ועד 48 שעות לאחריה. מהו תסחיף מי שפיר? מהם הגורמים לו וכיצד מתמודדים עם התופעה?
מהו תסחיף מי שפיר וכיצד הוא משפיע על הגוף?
תסחיף מי שפיר נגרם עקב חדירת נוזל של מי שפיר, המכיל בתוכו תאים עובריים, שערות, מקוניום או חלקיקים אחרים הזרים לאם, אל מחזור הדם הריאתי שלה. מצב זה גורם לתגובה חריפה של המערכת החיסונית, שמפרישה חומרים רבים שתפקידם להילחם בגופים אלו. מצב זה עלול לגרום לשינוי פתאומי במצב האישה, ולגרום להפרעה קשה בתפקוד מערכות הדם והלב ומערכת הנשימה.
תחילה מתרחשת קריסה של הלב, שמדרדר למצוקה נשימתית קשה, דימום נרחב ואובדן הכרה שעלול להגיע למצב של קומה ואף מוות. מצב זה דורש טיפול חירום רפואי מיידי.
תסחיף מי שפיר- סטטיסטיקה
התופעה הזו היא אמנם נדירה, ומתרחשת, על פי מחקרים שונים, בערך כל 8,000-80,000 לידות, אולם היא מסוכנת ביותר ובעלת שיעור תמותה גבוה של האימהות: 26%-13% מהנשים שלקו בתסחיף מי שפיר, מאבדות את חייהן (בעבר, השיעור עמד על 90% תמותה). שיעור התמותה של העוברים במצב זה: 30%. רוב הנשים והתינוקות שכן שורדים את התופעה, עלולים לסבול מהשלכות בריאותיות שונות למשך שארית חייהם.
מהם התסמינים?
תסחיף מי שפיר הוא מצב מסכן חיים, אשר קשה למנוע אותו או לנבא את התרחשותו, ולכן חשוב מאוד להיות ערניות ומודעות לתסמינים שלו, במיוחד בקרב נשים עם גורמי סיכון. במקרה שבו קיימים אחד או יותר מהתסמינים הבאים, יש להזמין באופן מיידי ובהול קבלת עזרה רפואית, בשל חשד לתסחיף מי שפיר:
- קריסה לבבית
- מצוקה נשימתית
- הפרעת קרישת דם
- פרכוסים
- איבוד הכרה
- דום לב
- קוצר נשימה
- דיסטורציה
- תת לחץ דם
- הפרעות קצב
- ירידה בערנות
- דימומים
- צמרמורות
- הזעות
- יתר לחץ דם ריאתי
- ברדיקרדיה עוברית (האטה בקצב פעימות לב העובר)
מהם גורמי הסיכון?
גורמי הסיכון לתסחיף מי שפיר הם:
- גיל היולדת: נשים מעל גיל 35
- היסטוריה של לידות מכשירניות (ניתוח קיסרי, ואקום, מלקחיים)
- היסטוריה של לידות מרובות (אם ולדנית)
- הריון מרובה עוברים
- עובר ממין זכר
- טראומה לצוואר הרחם
- קרע של הרחם
- שליית פתח
- היפרדות שליה
- רעלת הריון
- ריבוי מי שפיר
- גירוי יתר של הרחם
- גורמים סוציו-אקונומיים שונים
- שימוש בחומרים לזירוז לידה (כגון Misoprostol) עלולים להכפיל כמעט את הסיכון
כיצד מאבחנים תסחיף מי שפיר?
אבחנה של תסחיף מי שפיר מתבצעת רק לאחר שמופיעים התסמינים הקשים, ולצערי עדיין לא קיימים כלים שמאפשרים לגלות זאת מוקדם יותר. כדי לאשר שאכן מדובר בתסחיף מי שפיר, הרופאים יצטרכו לשלול אבחנות מבדלות אחרות, כמו למשל אוטם בשריר הלב, תסחיף ריאתי, תסחיף אוויר, תגובה ושוק אנאפילקטיים ותגובה להרדמה.
בנוסף, הרופאים יבצעו בדיקות שונות, כמו למשל בדיקה של גזים בדם, צילום חזה, ועוד, על מנת לאתר נוכחות רכיבים של מי שפיר במחזור הדם של האם, ולזהות שינויים אופייניים לתופעה בהרכב הדם, בלחצים החלקיים של הגזים בדם, באופן תפקוד הלב ועוד.
כיצד מטפלים בתסחיף מי שפיר?
המטרה העיקרית של הצוות הרפואי במצב כזה, היא קודם כל לייצב במהירות את מצבה של האם ולתת לה טיפול שיתמוך במערכות הגוף החיוניות שלה, בהתאם למצבה: ביצוע החייאה בסיסית, חיבור למכונת הנשמה, שמירה על מדדים חיוניים, מתן תמיכה תרופתית, התערבות כירורגית (ניתוח קיסרי להצלת האם והעובר במקרה של דום לב, כריתת רחם לעצירת הדימום) ועוד.
נשים שנמצאות במצב של תסחיף מי שפיר, מטופלות במחלקה לטיפול נמרץ עם הגעתן לבית החולים, על ידי צוות רב מקצועי, תוך שימוש במגוון רחב של דרכי טיפול. לצערנו, גם אם בוצעו כל מאמצי הטיפול האפשריים והנכונים במצב זה, לא תמיד מצליחים להציל את האם והעובר.
מהן ההשלכות הבריאותיות על האם והעובר ששרדו?
מעל ל- 75% מהנשים ששורדות את הסיבוך, נותרות עם נזקים נוירולוגיים וכן נזקים אחרים, הקשורים במערכות שנפגעו (אי ספיקת כליות, כשל לבבי, הפרעות קצב, אוטם בשריר הלב, כשל נשימתי ועוד), וכן עליהן לבצע כריתת רחם. שיעור ההישרדות של התינוקות במקרים של תסחיף מי שפיר עומד על כ- 70%, אולם רבים מהם נותרים עם נזקים נוירולוגיים למשך שארית חייהם.
