עודכן לאחרונה: 10.11.2026
קיבלת תשובה מבדיקת משטח צוואר הרחם ומופיעים בה ראשי תיבות לועזיים? ברוב המכריע של המקרים, תוצאה חריגה אינה סרטן. מטרת הבדיקה היא לאתר שינויים מוקדמים בתאים, שנים לפני שהם עלולים להפוך לבעיה, כדי לעקוב אחריהם או לטפל בהם בפשטות. במדריך הזה תמצאי מה אומר כל מונח בטופס, ומהו הצעד הבא המקובל.
נכתב ונבדק על ידי ד״ר גיא גוטמן, רופא נשים
קודם כול: מה נבדק בפועל, HPV או פאפ?
בקופות החולים בישראל בדיקת הסקר השגרתית היא כיום בדיקת HPV, שמחפשת זנים בסיכון גבוה של נגיף הפפילומה. אם מתגלה ממצא שמצריך בירור, המעבדה מבצעת אוטומטית בדיקה ציטולוגית (פאפ) על אותה הדגימה, בלי שתצטרכי להיבדק שוב. לכן בטופס עשויות להופיע שתי תוצאות: תוצאת HPV ותוצאת תאים. להסבר על הבדיקה עצמה ועל ההכנה אליה ראי את המדריך לבדיקת פאפ.
הבדיקה מומלצת מגיל 25 עד 65: בגיל 25–54 אחת ל-3 שנים, ובגיל 55–65 אחת ל-5 שנים.
HPV שלילי
לא נמצאו זנים בסיכון גבוה. חוזרים לבדיקת הסקר הבאה במועד השגרתי.
HPV חיובי
תוצאה חיובית מעידה שהנגיף נמצא, ולא שיש מחלה. ברוב המקרים הגוף מסלק את הנגיף בעצמו בתוך שנה עד שנתיים. ההמשך נקבע לפי סוג הזן ולפי תוצאת התאים:
- זנים 16 או 18: לרוב מופנים ישירות לבדיקת קולפוסקופיה, גם כשתוצאת התאים תקינה, כי אלה הזנים שקשורים לרוב מקרי סרטן צוואר הרחם.
- זנים אחרים בסיכון גבוה, תאים תקינים: לרוב בדיקה חוזרת בעוד כשנה.
- זנים אחרים בסיכון גבוה, תאים חריגים: קולפוסקופיה.
מילון תוצאות: מה אומר המונח שבטופס שלך?
NILM: תקין
Negative for Intraepithelial Lesion or Malignancy. התאים תקינים, בלי עדות לשינוי טרום-סרטני. לצד NILM מופיעים לעיתים ממצאים שאינם שינוי טרום-סרטני, כמו שינויים דלקתיים (Reactive changes), פטרייה (Candida), שינויים אטרופיים אחרי גיל המעבר או תאים מרירית הרחם. ממצאים אלה אינם מסוכנים, אבל כדאי לעבור עליהם עם הרופא/ה, ולעיתים הם מסבירים הפרשה חריגה או דלקת בנרתיק.
משטח לא מספק (Unsatisfactory)
המעבדה לא הצליחה לבחון את התאים, למשל בגלל מיעוט תאים, דם או דלקת. זה לא ממצא חריג. חוזרים על הבדיקה, לרוב אחרי כמה שבועות ולא בזמן הווסת.
ASC-US: שינוי לא מוגדר
Atypical Squamous Cells of Undetermined Significance. תאים עם שינוי קל שאינו חד-משמעי, ממצא חריג השכיח ביותר. השינוי יכול לנבוע מדלקת, מיובש הורמונלי או מנגיף הפפילומה. כשהוא מופיע יחד עם HPV חיובי, ההמלצה המקובלת היא קולפוסקופיה. אם הבדיקה נעשתה כפאפ בלבד ובדיקת HPV שלילית, ממשיכים במעקב לפי הנחיית הרופא/ה.
LSIL: שינוי בדרגה נמוכה
Low-grade Squamous Intraepithelial Lesion. שינוי קל שמעיד על פעילות של נגיף הפפילומה. ברוב המקרים הוא חולף מעצמו. לרוב מבצעים קולפוסקופיה כדי לוודא שאין אזור עם שינוי בדרגה גבוהה יותר, ואחריה ממשיכים במעקב.
ASC-H: לא ניתן לשלול דרגה גבוהה
Atypical Squamous Cells, cannot exclude HSIL. תאים חריגים שאינם מאפשרים לשלול שינוי משמעותי. מחייב קולפוסקופיה וביופסיה מכוונת, בלי קשר לתוצאת ה-HPV.
HSIL: שינוי בדרגה גבוהה
High-grade Squamous Intraepithelial Lesion. שינוי טרום-סרטני משמעותי. זה אינו סרטן, אבל בלי טיפול הוא עלול להתקדם לאורך שנים. מחייב קולפוסקופיה וביופסיה, ולעיתים קרובות הסרה מקומית של האזור בקוניזציה (LEEP).
AGC: תאים בלוטיים חריגים
Atypical Glandular Cells. שינוי בתאים הבלוטיים שמצפים את תעלת צוואר הרחם או את רירית הרחם. ממצא פחות שכיח שמצריך בירור רחב יותר: קולפוסקופיה עם דגימה מתעלת צוואר הרחם, ובגיל 35 ומעלה או כשיש גורמי סיכון, גם דגימה מרירית הרחם.
טבלת פענוח מהירה: תוצאה מול הצעד הבא
| תוצאה בטופס | מה זה אומר? | הצעד הבא המקובל |
|---|---|---|
| HPV שלילי | לא נמצאו זנים בסיכון גבוה | בדיקת סקר במועד השגרתי |
| HPV 16/18 חיובי | זן בסיכון הגבוה ביותר | קולפוסקופיה, גם אם התאים תקינים |
| HPV אחר חיובי + NILM | נגיף בלי שינוי בתאים | בדיקה חוזרת בעוד כשנה |
| משטח לא מספק | לא ניתן היה לבחון את התאים | חזרה על הבדיקה |
| ASC-US | שינוי קל ולא מוגדר | עם HPV חיובי: קולפוסקופיה |
| LSIL | שינוי קל, לרוב חולף | קולפוסקופיה ומעקב |
| ASC-H | לא ניתן לשלול דרגה גבוהה | קולפוסקופיה וביופסיה |
| HSIL | שינוי טרום-סרטני משמעותי | קולפוסקופיה, ביופסיה ולעיתים קרובות קוניזציה |
| AGC | שינוי בתאים הבלוטיים | בירור מורחב, כולל דגימה מתעלת הצוואר |
הטבלה מתארת את המסלול המקובל. ההחלטה בפועל תלויה גם בגיל, בבדיקות קודמות, בהריון ובשיקול הרופא/ה.
פאפ מול ביופסיה: מה ההבדל בין SIL ל-CIN?
פאפ (ציטולוגיה) בוחן תאים בודדים מפני השטח של צוואר הרחם ומסווג אותם במונחי SIL. זוהי בדיקת סינון. ביופסיה (היסטולוגיה) נלקחת בזמן קולפוסקופיה, בוחנת פיסת רקמה ומסווגת את השינוי במונחי CIN. ההחלטה על טיפול מתקבלת לפי הביופסיה, ולא לפי הפאפ לבדו.
- CIN 1: שינוי קל שלרוב חולף. ההמלצה היא בדרך כלל מעקב.
- CIN 2: נשקל באופן פרטני. בנשים צעירות או כאלה שמתכננות הריון אפשר לעיתים להסתפק במעקב צמוד.
- CIN 3: מצריך טיפול, לרוב הסרה מקומית בקוניזציה, שמונעת ביעילות התפתחות סרטן.
קיבלתי תוצאה חריגה: מה עושים עכשיו?
- לזהות את התוצאה: מה תוצאת ה-HPV ומה תוצאת התאים. הטבלה למעלה תעזור.
- לקבוע תור: אם הומלצה קולפוסקופיה, כדאי לקבוע אותה בשבועות הקרובים. אין צורך בטיפול דחוף באותו יום.
- לא לשנות את חיי המין: תוצאה חיובית אינה מחייבת שינוי בהרגלים המיניים. הנגיף שכיח מאוד, ואין דרך לדעת מתי ומאיפה נדבקת.
- להמשיך בבדיקות: גם מי שחוסנה נגד פפילומה ממשיכה בבדיקות הסקר.
נגיף הפפילומה גורם גם ליבלות באברי המין. להרחבה ראי את המאמר על קונדילומה.
שאלות נפוצות על תוצאות פאפ
האם פאפ לא תקין אומר שיש לי סרטן?
לא. ברוב המקרים מדובר בשינוי קל שנובע מדלקת או מנגיף הפפילומה, וחלק גדול מהשינויים חולפים מעצמם. גם שינויים בדרגה גבוהה אינם סרטן, אלא שלב שלפניו שאפשר לטפל בו ביעילות.
תוך כמה זמן מקבלים את התוצאות?
בדרך כלל בתוך כמה שבועות מיום הבדיקה. התשובה מופיעה לרוב באתר או באפליקציה של קופת החולים.
קיבלתי LSIL, אני צריכה ניתוח?
במרבית המקרים לא. LSIL הוא שינוי קל שלרוב חולף מעצמו. בדרך כלל מבצעים קולפוסקופיה לבדיקת המצב וממשיכים במעקב.
מה ההבדל בין בדיקת פאפ לבדיקת HPV?
בדיקת HPV מחפשת את הנגיף עצמו. בדיקת פאפ בוחנת במיקרוסקופ אם התאים כבר השתנו. בישראל בודקים קודם HPV, ומבצעים פאפ על אותה הדגימה רק כשצריך.
HPV חיובי אבל התאים תקינים. מה זה אומר?
הנגיף נמצא, אבל עדיין לא גרם לשינוי בתאים. אם מדובר בזן 16 או 18, לרוב מופנים לקולפוסקופיה. בזנים אחרים חוזרים לבדיקה בעוד כשנה, וברוב המקרים הנגיף כבר נעלם.
אפשר לעשות קולפוסקופיה בהריון?
כן. הבדיקה בטוחה בהריון. טיפול בשינוי טרום-סרטני נדחה בדרך כלל לאחר הלידה, אלא אם יש חשד לממצא משמעותי.
חוסנתי נגד פפילומה. אני עדיין צריכה בדיקות?
כן. החיסון אינו מגן מפני כל הזנים, ולכן ממשיכים בבדיקות הסקר לפי הגיל.
בירור תוצאה חריגה אצל ד״ר גיא גוטמן
אם קיבלת תוצאה חריגה או הפניה לקולפוסקופיה, אפשר לקבוע בדיקה במרפאה הפרטית של ד״ר גיא גוטמן, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות, ברמת החייל בתל אביב. ד״ר גוטמן מתמחה בפתולוגיה של צוואר הרחם, קולפוסקופיה וקוניזציה.
מקורות רפואיים
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ רפואי, ואינו מחליף בדיקה, אבחון וטיפול על ידי רופא/ה מוסמך/ת. ההחלטה על בירור וטיפול מתקבלת לפי התמונה המלאה של כל מטופלת.




