בדיקת קולפוסקופיה – מתי היא הכרחית? במה היא כרוכה? ומה אומרות התוצאות?

עודכן לאחרונה: 10.11.2026

זה לא כואב, בטוח לחלוטין ובמקרים מסוימים הכרחי לבריאותך. הכירי את בדיקת הקולפוסקופיה הידועה גם כ'בדיקת הגדלה של צוואר הרחם' – בדיקה יסודית באמצעותה ניתן לבצע אבחון סופי ומדויק של צוואר הרחם, כולל לקיחת ביופסיה, במידת הצורך.

 

נכתב ונבדק על ידי ד"ר גיא גוטמן, רופא נשים ומיילדות

מהי בדיקת קולפוסקופיה?

מדובר על הליך יחסית פשוט, המשמש להסתכלות על צוואר הרחם. הבדיקה מתבצעת בדרך כלל כאשר תוצאות בדיקת הפאפ אינן תקינות, ואם נמצאו ממצאים חריגים או תאים שעלולים להפוך לסרטניים. הבדיקה מאפשרת לקבוע האם אכן מדובר בנגעים שאינם תקינים, והאם יש צורך להסירם.

 

מה הקשר בין הבדיקה לנגיף HPV?

ברוב המקרים, הממצאים החריגים בתאי צוואר הרחם שמובילים להפניה לבדיקת קולפוסקופיה נגרמים מזיהום בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) – נגיף נפוץ מאוד המועבר במגע מיני, ושברוב המקרים חולף מעצמו תוך זמן קצר בלי לגרום לנזק. רק אצל חלק קטן מהנשים הנגיף גורם לשינויים ממושכים בתאי צוואר הרחם, שעלולים להתפתח עם הזמן, אם אינם מטופלים, לכיוון סרטני. חיסון נגד HPV (הניתן כיום גם למבוגרים, לא רק לבני נוער) יחד עם בדיקות פאפ שגרתיות ו/או בדיקת HPV, מהווים את קו ההגנה המרכזי נגד סרטן צוואר הרחם.

 

מתי יש הכרח לבצע את הבדיקה?

ישנם כמה מצבים בהם יש צורך לבצע בדיקת קולפוסקופיה:

• תוצאות בדיקת הפאפ אינן תקינות או שלא ברורות מספיק.
• מספר מסוים או כל התאים שנדגמו, חשודים כמסרטנים או כטרום סרטניים.
• עולה בבדיקה מקדימה חשד, כי קיימת בעיה באזור צוואר הרחם.
• יש צורך באיתור גורמים לבעיות מסוימות בנרתיק, כדוגמת דימום לאחר קיום יחסי מין.

 

מהן ההכנות הדרושות לקראת הבדיקה?

למרות שמדובר בבדיקה פשוטה וקלה, יש כמה דברים עליהם חשוב להקפיד:

• כ-24 שעות לפני, חשוב להימנע מקיום יחסי מין, כמו גם מהשימוש בחומרי סיכה, קרמים או בטמפונים.
• מומלץ להביא תחבושות היגייניות או תחתוניות, למקרה בו יתגברו ההפרשות או יופיע דימום קל.
• יש לוודא כי הבדיקה לא מתקיימת בסמוך לתחילתו או סיומו של המחזור החודשי.
• במידה ואת חוששת או אם יהיה לך יותר נוח, מומלץ שתהיי מלווה באדם קרוב עליו את סומכת. בכל מקרה, צוות המרפאה נמצא כאן לצידך, בהיבט הרפואי והנפשי.
• נטילת משכך כאבים ללא מרשם (כדוגמת איבופרופן) כשעה לפני הבדיקה, בהתאם להנחיית הרופא/ה, יכולה לסייע בהפחתת אי הנוחות או ההתכווצויות הקלות שעלולות להופיע במהלך הבדיקה.

 

איך מתבצעת הבדיקה?

בדיקת קולפוסקופיה, שאורכת בין 15-20 דקות, מתבצעת אצלנו במרפאה, או בקופות החולים ובבית החולים.  

בתחילת הבדיקה את מתיישבת על כיסא הגניקולוג/ית, עם רגלייך על הארכובות, בדומה לבדיקה גניקולוגית רגילה. כאשר את נינוחה ורגועה, מוחדר לנרתיק ספקולום (מפשק), כמו בבדיקה גינקולוגית רגילה. לאחר מכן הרופא מתבונן בצוואר הרחם דרך הקולפוסקופ – מכשיר הגדלה עם תאורה, שנשאר מחוץ לגוף. בשלב השני מורחים על צוואר הרחם תמיסה (חומץ מדולל ולעיתים יוד), שמדגישה אזורים חריגים. במידת הצורך תילקח דגימה קטנה של הרקמה (ביופסיה), שתישלח לבדיקה במעבדה.

לאחר בדיקת קולפוסקופיה תוכלי לחזור הביתה, ברגע שתרגישי שאת מוכנה. אני ממליץ לנוח עד למחרת ויחד עם זאת, את יכולה להמשיך בפעילות הרגילה, כולל נהיגה. אם נלקחה ביופסיה, מומלץ להימנע מיחסי מין, משימוש בטמפונים ומשחייה או אמבטיה (מקלחת רגילה בהחלט מותרת) למשך כשבוע לערך, כדי לאפשר לרקמה להחלים ולהפחית את הסיכון לזיהום. אם מופיע דימום חריג שאינו חולף כצפוי, כדאי לפנות לרופא/ה המטפל/ת.

 

האם זה כואב או מסוכן?

הבדיקה בטוחה, אינה מסוכנת ומטרתה לשמור על צוואר רחם בריא ותקין, לאבחן ממצאים במידה וישנם ולשמור על בריאותך. מסיבה זו, אנו מקפידים לנהל איתך שיחה מקדימה ולהיות ערים למצבך במהלכה. כך תוכלי להרגיש בנוח כמה שניתן, גם אם לעיתים את מרגישה אי נוחות או חוסר נעימות.

 

האם ניתן לבצע קולפוסקופיה בהריון?

כן, ניתן לבצע את הבדיקה בבטחה גם במהלך ההריון, ולעיתים היא אף מומלצת אם עלו ממצאים חריגים בבדיקת הפאפ. עם זאת, במרבית המקרים ביופסיה תידחה לאחר הלידה, אלא אם יש חשד ממשי לממאירות – וזאת כדי לצמצם כל סיכון מיותר להריון. חשוב לעדכן גם את הצוות המלווה את מעקב ההריון שלך על הבדיקה ותוצאותיה. הרופא/ה המטפל/ת יחליטו יחד איתך מה מתאים למצבך.

 

האם ייתכנו תופעות לוואי?

במהלך או לאחר הבדיקה, ייתכן שתחושי בתופעות לוואי כדוגמת:

• אי נוחות או כאב, במיוחד במהלך הבדיקה. במידה וכך את מרגישה, חשוב מאוד ליידע את מי שעושה את הבדיקה, כדי שייעשה כל מה שאפשר, למניעת חוסר נעימות.
• הפרשות חומות מהנרתיק. בדרך כלל מדובר בתמיסה שנמרחה על צוואר הרחם, במטרה לגלות נוכחות של נגעים חריגים.
• דימום קל. בדרך כלל מופיע לאחר ביצוע ביופסיה, ואמור לעבור כעבור 5 ימים.

 

בכל מקרה של חשש או אם הסימנים מדאיגים או ממשיכים מעבר לצפוי, חשוב לפנות לרופא/ה, במיוחד אם מדובר בדימום מתמשך, מחזור עם דימום כבד במיוחד, הפרשות בעלות ריח רע או כאבי בטן.

 

תוך כמה זמן מתקבלות התוצאות?

ישנן תוצאות שניתן לראות באופן מיידי, בין אם מדובר במצב של צוואר הרחם או בתאים שאינם תקינים. במידה ונערכת ביופסיה או במקרים בהם יש צורך לבצע אבחון מעמיק, יש להמתין 4-8 שבועות לקבלת התוצאות.

 

מה אומרות התוצאות של בדיקת קולפוסקופיה?

במידה והתוצאות אכן תקינות, תתבקשי לחזור לשגרת בדיקות פאפ (ולעיתים גם בדיקת HPV משולבת), על פי מצבך הבריאותי, ההיסטוריה המשפחתית ותוצאות העבר – בדרך כלל מדי שנה עד שלוש שנים. גם לאחר טיפול בממצא לא תקין, נהוג מעקב צמוד יותר בשנה-שנתיים הראשונות כדי לוודא שהאזור החלים כראוי.

במידה והתוצאות אינן תקינות, ונמצאו תאים החשודים כסרטניים או טרום סרטניים, ייתכן שיהיה צורך להסירם, בהתאם לדרגת הממצא.

 

מה זה CIN, ומה ההבדל בין הדרגות?

כשתוצאות הביופסיה אינן תקינות, הן מדורגות בדרך כלל לפי מידת החומרה: CIN 1 – שינוי קל, שברוב המקרים חולף מעצמו ואינו דורש טיפול מיידי אלא מעקב צמוד; CIN 2 ו-CIN 3 – שינויים בינוניים עד חמורים יותר, הנחשבים "טרום סרטניים" ומטופלים בדרך כלל בהסרה, למשל באמצעות ביופסיית חרוט (קוניזציה). הרופא/ה המטפל/ת יסבירו לך את הדרגה הספציפית שנמצאה אצלך ואת ההמלצה המתאימה לה.

 

מה עושים כשהתוצאות אינן תקינות?

כאמור, במצבים של CIN 2–3 מומלץ בדרך כלל להסיר את הרקמה החריגה בהליך רפואי שנקרא 'ביופסית חרוט' או 'קוניזציה'. מדובר על פרוצדורה קצרה ובטוחה לאבחון ולטיפול, במהלכה תתקיים הסרה של הרקמות והנגעים הטרום סרטניים. במקרים של תאים סרטניים, יועבר הטיפול לידי אונקולוג/ית.

 

המשמעות של גילוי מוקדם

חשוב להבין כי גם אם תוצאות בדיקת הקולפוסקופיה אינן תקינות, אין זו עדות מוחלטת לנוכחות של תאים סרטניים או טרום סרטניים, ולכן אנו עורכים לפעמים בדיקה חוזרת או שולחים דגימה למעבדה.

אם נמצאו ממצאים חריגים, ככל שנגלה אותם מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי של הטיפול להצליח. הנושא של גילוי מוקדם הוא קריטי ומהותי ביותר בכל הקשור לצוואר הרחם, בדומה לסוגי סרטן אחרים. גם אם קיים חשש או פחד, ברוב המקרים התוצאות ככל הנראה יהיו תקינות וגם אם לא, עדיף לגלות ולטפל מוקדם ולדאוג לבריאותך, בצורה הטובה והאפקטיבית ביותר.

מקורות רפואיים

• ACOG – The American College of Obstetricians and Gynecologists, Cervical Cancer Screening (Colposcopy)
• ASCCP – American Society for Colposcopy and Cervical Pathology, Risk-Based Management Guidelines
• NHS – Colposcopy
• Cleveland Clinic – Colposcopy

המידע במאמר זה נועד להעשרה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי אישי. בכל שאלה או חשש הנוגעים למצבך האישי, יש לפנות לרופא/ת הנשים המטפל/ת.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך: בדיקת פאפ (PAP) ודימום לא סדיר בצוואר הרחם.