הקפאת ביציות: המדריך המלא

עודכן לאחרונה: 11.09.2026

נכתב ונבדק על ידי ד"ר גיא גוטמן, רופא נשים ומיילדות

בעשור האחרון הפכה הקפאת ביציות לאפשרות מוכרת ונגישה יותר עבור נשים שרוצות לשמר את הפוריות שלהן לעתיד — בין אם מסיבות רפואיות ובין אם מבחירה אישית. מה זה בעצם התהליך, למי הוא מתאים, מה ההבדל בינו לבין הקפאת עוברים, ומה חשוב לדעת לפני שמתחילים.

מה זה הקפאת ביציות, ולמי היא מתאימה?

הקפאת ביציות היא תהליך שבו ביציות בוגרות נשאבות מגוף האישה ומוקפאות בטרם הפריה, לשימוש עתידי. בניגוד להקפאת עוברים, כאן אין צורך בזרע בשלב ההקפאה עצמו — מה שהופך את התהליך לרלוונטי גם לנשים שאין להן כרגע בן/בת זוג.

נשים פונות להקפאת ביציות משתי סיבות עיקריות:

• הקפאה מסיבה רפואית – לפני טיפולי כימותרפיה או הקרנות שעלולים לפגוע ברזרבה השחלתית, לפני ניתוחים בשחלות, או במצבים כמו אנדומטריוזיס ומחלות אוטואימוניות מסוימות.
• הקפאה חברתית (אלקטיבית) – נשים שבוחרות, מסיבות אישיות, קריירה או היעדר בן/בת זוג מתאים/ה באותו שלב בחיים, להרחיב את חלון הפוריות שלהן לעתיד. בישראל אפשרות זו קיימת מאז 2011, אז תוקנו התקנות כך שכל אישה בגיל 30–41 יכולה להקפיא ביציות ללא הצדקה רפואית.

רקע ביולוגי: מה זו רזרבה שחלתית

כדי להבין למה הגיל כל כך משמעותי, כדאי להכיר את הבסיס הביולוגי: עד השבוע ה-20 להיריון יש בשחלות העובריות כ-6–7 מיליון זקיקים ראשוניים; בלידה נותרים כ-1–2 מיליון ביציות; ובגיל קבלת המחזור החודשי הראשון כבר יש רק כ-400,000 ביציות. מאגר זה, המכונה "רזרבה שחלתית", הולך וקטן במספר ובאיכות עם הגיל – והירידה מואצת במיוחד מגיל 35 ואילך.

איך מתבצע התהליך?

שלב ההקפאה עצמו דומה לתחילתו של תהליך הפריה חוץ גופית (IVF): טיפול הורמונלי מעורר פעילות שחלתית ומביא להתפתחות מספר ביציות בו-זמנית, ולאחר מכן מתבצעת שאיבת הביציות בהליך קצר תחת הרדמה קלה. בשלב זה, בשונה מהקפאת עוברים, הביציות מוקפאות ישירות – ללא הפריה – בשיטת הויטריפיקציה המודרנית, המונעת היווצרות גבישי קרח ושומרת על שלמות התא. כשתגיעי לנקודה שבה תרצי להשתמש בביציות המוקפאות, הן יופשרו ויופרו בזרע (של בן/בת זוג או תרומה), והעובר שייווצר יוחזר לרחם – בדומה לתהליך המתואר במאמר הקפאת עוברים למתחילות.

בגיל כמה כדאי להקפיא ביציות?

גיל האישה בעת ההקפאה הוא הגורם הקובע המרכזי לסיכויי ההצלחה העתידיים – לא הגיל שבו משתמשים בביציות בפועל. לפי ACOG, שיא הפוריות הנשית הוא בסוף שנות ה-10 ובשנות ה-20 המאוחרות; הפוריות מתחילה לרדת סביב גיל 30, הירידה מואצת מאמצע שנות ה-30, ובגיל 45 הסיכוי להיריון טבעי נמוך מאוד.

משמעות הדבר: ככל שההקפאה מתבצעת בגיל צעיר יותר, כך גדל הסיכוי שהביציות שנשמרות יובילו בעתיד להריון מוצלח. עם זאת, ASRM מציינת שיקול נגדי: ככל שמקפיאים בגיל צעיר יותר, כך גדל הסיכוי שהביציות בסופו של דבר לא ישמשו כלל, מכיוון שנותר יותר זמן לשינויי חיים ולהיריון טבעי. ההחלטה היא אישית ותלויה בשילוב של גיל, מצב בריאותי ונסיבות חיים – ומומלץ לקבל ייעוץ פרטני מרופא/ת פוריות.

כמה ביציות נדרשות, ומה סיכויי ההצלחה בפועל?

מספר הביציות הדרוש כדי להגיע לסיכוי סביר להריון עתידי משתנה מאוד בהתאם לגיל האישה בעת ההקפאה. לפי הערכת ASRM, אישה בגיל 38 זקוקה בממוצע לכ-25–30 ביציות מוקפאות כדי להגיע לסיכוי סביר ללידת ילד אחד – מספר שבדרך כלל דורש יותר ממחזור שאיבה אחד. חשוב להדגיש: מדובר בנתונים כלליים להמחשה בלבד. הסיכוי בפועל תלוי גם בגיל בעת ההקפאה, באיכות הביציות ובפרוטוקול הטיפול במרפאה הספציפית – ולכן הערכה מדויקת ואישית אפשר לקבל רק מהרופא/ה המטפל/ת, בהתאם לבדיקות רזרבה שחלתית (כגון AMH וספירת זקיקים).

עלות וסבסוד בישראל

הקפאת ביציות מסיבה רפואית (לפני טיפול פוגעני בפוריות) כלולה בסל הבריאות הציבורי ומומנת על ידי קופת החולים.

לגבי הקפאה חברתית (אלקטיבית), לפי שירות משרד הבריאות:

• ההליך מיועד לנשים בגילאי 30 עד 41. מי שהחלה בתהליך לפני גיל 41 רשאית להמשיך בו עד למיצוי מספר הטיפולים המרבי או השגת מספר הביציות שנקבע – לפי המוקדם מביניהם.
• ניתן לעבור טיפולי פוריות ולהשתמש בביציות המוקפאות עד גיל 54.
• מספר השאיבות והביציות המרביים נקבע לפי קבוצת גיל: בגילאי 30–36 עד 6 שאיבות ועד 25 ביציות; בגילאי 36–41 עד 6 שאיבות ועד 35 ביציות. אם היעד הושג כבר בשאיבה הראשונה, ניתן לאשר שאיבה נוספת אחת.
• ההליך מתבצע רק ביחידות IVF מאושרות על ידי משרד הבריאות, ומומן באופן פרטי לפי תעריפון המשרד (כלומר, לא כלול בסל הבריאות).
• הביציות נשמרות עד 5 שנים, עם אפשרות הארכה באחריות המטופלת.

כדאי לדעת שהתקנות משתנות עם הזמן: עד 2022 הותרו עד 20 ביציות וארבעה מחזורי שאיבה בלבד, ללא תלות בגיל המטופלת, ומאז עודכנו התנאים בהדרגה למתווה הנוכחי – ולכן מומלץ תמיד לבדוק את הנוסח העדכני מול משרד הבריאות או קופת החולים.

מעבר למדיניות הכללית, קופות החולים מציעות לעיתים סבסוד חלקי נוסף לחברותיהן. לדוגמה, חברות מכבי בגילאי 31–38 (כולל), שאינן זכאיות לשימור פוריות במסגרת סל הבריאות, זכאיות עד 3 טיפולים או עד השגת 25 ביציות בסך הכול (המוקדם מביניהם), בבתי חולים שבהסכם, תמורת השתתפות עצמית של כ-3,500 ש"ח לטיפול (ללא עלות תרופות הפוריון, ללא החזר במקרה של אי-הצלחה). מומלץ לבדוק את התנאים המדויקים והעדכניים מול קופת החולים שלך, מאחר שהם עשויים להשתנות ולהיות שונים בין קופה לקופה.

סיכונים ותופעות לוואי אפשריות

התהליך נחשב בטוח יחסית, אך ככל טיפול רפואי כרוך גם בתופעות לוואי אפשריות:

• דימום קל, כאבי אגן והתכווצויות – לאחר הליך שאיבת הביציות, בדרך כלל חולפים תוך ימים ספורים.
• סיכון זיהומי נמוך – כמו בכל הליך פולשני קל, אם כי נדיר.
• תסמונת גירוי יתר שחלתי (OHSS) – תגובה מוגזמת של השחלות לטיפול ההורמונלי, כאשר מספר גבוה של ביציות שנשאבות הוא אחד מגורמי הסיכון. מסווגת לפי חומרה:
  • דרגה קלה – תפיחות וכאבי בטן, הקאה, שלשול, והגדלה קלה של השחלות.
  • דרגה בינונית – הצטברות נוזלים בחלל הבטן (מיימת) והגדלה משמעותית יותר של השחלות.
  • דרגה חמורה – מיימת, נוזל בבית החזה, סמיכות יתר של הדם, מיעוט במתן שתן, ופגיעה אפשרית בתפקודי כבד וכליות; מצב זה נדיר אך מחייב מעקב רפואי צמוד ולעיתים אשפוז.

בעבר דווח על שכיחות של כ-20% למקרים קלים, אך הודות לעלייה במודעות ולפרוטוקולי מניעה מתקדמים יותר, השכיחות ירדה משמעותית בשנים האחרונות.

הבדל בין הקפאת ביציות להקפאת עוברים

ההבדל המרכזי הוא שלב ההפריה: בהקפאת ביציות משמרים את הביצית "כמו שהיא", ללא זרע, ואילו בהקפאת עוברים הביצית כבר מופרית לפני ההקפאה. המשמעות המעשית: הקפאת ביציות לא מחייבת החלטה על מקור הזרע מראש, בעוד שהקפאת עוברים דורשת זאת כבר בשלב ההקפאה. מבחינת שיעורי ההצלחה, עוברים מוקפאים נוטים להישרד את ההפשרה בשיעור מעט גבוה יותר מביציות בודדות מוקפאות – הבדל שכדאי לדון בו עם הרופא/ה המטפל/ת בהתאם למצבך. הרחבה על התהליך המלא זמינה במאמר הקפאת עוברים למתחילות.

שאלות נפוצות

האם יש גיל מקסימלי להקפאת ביציות?

במסגרת התוכנית הציבורית בישראל, הקפאה חברתית מיועדת לנשים בגילאי 30–41. מבחינה רפואית, ככל שהגיל בעת ההקפאה גבוה יותר, כך יורדים איכות הביציות וסיכויי ההצלחה העתידיים, ורוב המרפאות ימליצו לבצע את התהליך מוקדם ככל האפשר.

מה אחוזי ההצלחה של הפשרת ביצית מוקפאת?

שיעור ההישרדות וההפריה לאחר הפשרה תלוי בגיל האישה בעת ההקפאה, במספר הביציות שנשמרו, ובמרפאה עצמה. מומלץ לקבל מהרופא/ה המטפל/ת הערכה אישית, ולא להסתמך על ממוצעים כלליים.

האם תהליך שאיבת הביציות כואב?

ההליך מתבצע תחת הרדמה קלה, כך שבזמן השאיבה עצמה אין כאב. לאחר מכן ייתכן אי-נוחות קלה, התכווצויות או כאב באגן למשך יום-יומיים, שחולף בדרך כלל מעצמו.

כמה זמן אפשר לשמור ביציות מוקפאות?

מבחינה רפואית, שיטת הויטריפיקציה לא פוגעת באיכות הביצית גם לאחר שנים רבות של הקפאה. בישראל, המסגרת הציבורית מאפשרת שמירה של עד 5 שנים עם אפשרות הארכה; משך השמירה בפועל נקבע גם לפי נהלי המרפאה/בית החולים.

מקורות רפואיים

• משרד הבריאות הישראלי – שמירת ביציות (הקפאת ביציות)
• מכבי שירותי בריאות – שימור פוריות לנשים מסיבות שאינן רפואיות
• מרכז רפואי כרמל, כללית – לקראת היריון: שימור פוריות מבחירה
• כללית – גירוי יתר שחלתי (OHSS)
• המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) – הקפאת ביציות מבחירה
• ASRM – Planned Oocyte Cryopreservation to Preserve Future Reproductive Potential
• ACOG – Having a Baby After Age 35: How Aging Affects Fertility and Pregnancy

הערה: תנאי הזכאות, הסבסוד ושיעורי ההצלחה עשויים להשתנות; מומלץ שד"ר גוטמן יאשר את המספרים המדויקים לפני הפרסום הסופי.

המידע במאמר זה נועד להעשרה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי אישי. בכל שאלה או חשש הנוגעים למצבך האישי, יש לפנות לרופא/ת הנשים המטפל/ת.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך: הקפאת עוברים למתחילות, טיפולי פוריות: IUI ו-IVF וההתמודדות הרגשית עם טיפולי פוריות.