עודכן לאחרונה: 11.09.2026
נכתב ונבדק על ידי ד"ר גיא גוטמן, רופא נשים ומיילדות
משנה לשנה יותר ויותר נשים בטווח גילאים הולך ומתרחב בוחרות לבצע תהליכי שימור פוריות. אלו מקנים להן את החופש לצאת לדרכים ארוכות אשר טומנות בחובן את השאיפה להגשים חלומות ולמצות את הפוטנציאל האישי. עם ההתפתחות האבולוציונית של הטכנולוגיות הרפואיות החדשניות של המאה ה-21, הולכים ומשתכללים גם תהליכי שימור הפוריות השונים. אחד מהתהליכים הללו הוא "הקפאת עוברים" – תהליך יחסית פשוט שמאופיין בסיכויי הצלחה הנחשבים לגבוהים. בכתבה הבאה תקבלי הצצה לעולם המרתק של הקפאת עוברים: איך התהליך עובד, מהם היתרונות של שיטת ההקפאה המודרנית, מה קורה בפועל בשלב החזרת העובר, ומה חשוב לדעת מבחינה רפואית ומעשית לפני שמתחילים.
הרקע
על מנת להבין מה זה "הקפאת עוברים" עלינו להבין קודם כיצד מתנהל תהליך הפריה חוץ גופית. במסגרת התהליך מקבלת האישה הורמונים שמעוררים פעילות בשחלות. פעילות זו מעודדת יצירה של מספר ביציות (בניגוד למחזור טבעי, בו מבשילה ביצית אחת בלבד), שבהמשך יישאבו מגוף האישה בהליך קצר תחת הרדמה קלה, לטובת ביצוע ההפריה – אשר כשמה כן היא, חוץ גופית. התהליך יתנהל כולו בתנאי מעבדה בניהולו של הגורם הרפואי הנבחר (על החשיבות בבחירת גורם זה יפורט בהמשך). הביצית שמופרית תהפוך לעובר, שיעבור מעקב התפתחות במעבדה למשך מספר ימים, ולאחר מכן יוחזר לגוף האישה במטרה להיקלט ולהתפתח לכדי הריון. את הפרטים המלאים על אופן ביצוע ההפריה החוץ גופית עצמה, לרבות מהלך הטיפול ההורמונלי ושאיבת הביציות, אפשר לקרוא במדריך המקיף לטיפולי IUI ו-IVF.
מה זה "הקפאת עוברים"?
הטיפול הניתן במסגרת תהליך ההפריה החוץ גופית מעורר כאמור פעילות הורמונלית בשחלות. בהרבה מקרים, הפעילות הזו מניבה עוברים רבים. אלא שלגוף האישה מחזירים בדרך כלל עובר אחד, ולעיתים שניים במקרים חריגים, ולא יותר. זאת מכיוון שהריון מרובה עוברים נחשב להריון בסיכון גבוה שנלווים אליו סיבוכים אפשריים וסיכונים רבים, הן לאם והן לעוברים. נסיבות אלו מייצרות מצב שבו נותרים עוברים שלא נעשה בהם שימוש מיידי בתהליך ההפריה החוץ גופית. טכנולוגיית הקפאת עוברים נוצרה מתוך הרצון לשמר את העוברים העודפים הללו לטובת טיפולי פוריות עתידיים, או כגיבוי למקרה שלא יתפתח הריון במסגרת סבב הטיפול המדובר – כך שאין צורך לעבור מחדש את שלב הגירוי ההורמונלי ושאיבת הביציות בכל ניסיון נוסף.
מהפכת הויטריפיקציה
בעבר, תהליכי הקפאה מעין אלו התבצעו בשיטה שנקראת "הקפאה איטית". השיטה מבוססת על טכנולוגיה של הקפאה תוך הורדה הדרגתית של הטמפרטורה המצויה במרחב ההקפאה. הבעיה בשיטה זו נעוצה בכך שהתהליך האיטי עלול לגרום להיווצרות של גבישי קרח בתאים המוקפאים – דבר שהורס את מבנה התא ומכשיל למעשה את תהליך ההקפאה כולו, ופוגע בשיעור השרידות של העובר לאחר ההפשרה. בשנים האחרונות פותחה טכנולוגיה חדשה שנקראת ויטריפיקציה (או בעברית: זיגוג). בטכנולוגיה זו מתבצע קירור במהירות גבוהה – כה גבוהה, עד כי גבישי הקרח אינם מספיקים כלל להיווצר. שיטת הויטריפיקציה הוכחה כיעילה משמעותית יותר משיטת ההקפאה האיטית, והפכה כיום לשיטה המקובלת כמעט בכל מרפאות הפריון בעולם.
| קריטריון | הקפאה איטית (השיטה הישנה) | ויטריפיקציה (השיטה המקובלת כיום) |
|---|---|---|
| קצב הקירור | הדרגתי ואיטי | מהיר במיוחד, כמעט מיידי |
| סיכון ליצירת גבישי קרח בתא | גבוה יותר | נמוך מאוד עד אפסי |
| שיעור הישרדות העובר לאחר הפשרה | נמוך יותר | גבוה משמעותית |
| שימוש נפוץ כיום | נדיר, שיטה ותיקה | הסטנדרט המקובל במרבית המרפאות |
איך זה עובד: משלב ההקפאה ועד החזרת העובר
הקפאת עוברים בעבר והגעת לנקודה שאת מעוניינת להשתמש בהם? כדאי שתדעי שהתהליך יהיה הרבה יותר פשוט מתהליך הפריה חוץ גופית מלא (שאיבת ביציות): אין צורך בגירוי הורמונלי אגרסיבי או בשאיבה חוזרת, אלא רק בהכנת רירית הרחם לקליטת העובר. תהליך החזרת עוברים מהקפאה יכול להתבצע בשתי דרכים עיקריות: סנכרון למחזור הווסת הטבעי של האישה (מעקב ביוץ טבעי), או באופן סינתטי – באמצעות מתן הורמונים חיצוניים (אסטרוגן ופרוגסטרון) שמכינים את רירית הרחם באופן מבוקר, ללא תלות במחזור הטבעי. הבחירה בין השיטות נעשית בהתאם למאפיינים האישיים שלך, ובהם סדירות המחזור, גיל ותגובת רירית הרחם בטיפולים קודמים.
לעיתים, במיוחד כאשר קיימת היסטוריה של כישלונות בקליטת עובר, ממליץ הרופא המטפל לבצע בדיקת היסטרוסקופיה טרם החזרת העובר המוקפא, כדי לוודא שחלל הרחם תקין ונקי מפוליפים, הידבקויות או שרירנים שעלולים לפגוע בקליטה. כדי ללמוד לעומק וביתר פירוט אודות האפשרויות שעומדות ו/או יעמדו לרשותך בהתאם למכלול נתוניך הפרטניים, מומלץ לקבוע פגישת ייעוץ בקליניקה של ד"ר גוטמן. כל הפרטים בתחתית הכתבה.
עד כמה זמן אפשר לשמר עוברים מוקפאים?
אחד היתרונות המרכזיים של שיטת הויטריפיקציה הוא שאינה פוגעת באיכות העובר גם לאחר שנים רבות של שמירה בהקפאה בטמפרטורות קיצוניות (חנקן נוזלי). מבחינה רפואית, אין הגבלת זמן מוכרת לאיכות העובר עצמו; ההגבלות הקיימות הן בעיקר מנהליות ומשפטיות, ונקבעות לפי נהלי משרד הבריאות ומדיניות המרפאה/בית החולים בו מאוחסן העובר, לרבות הסכמות שניתנו מראש על ידי בני הזוג. חשוב לדעת שבמקרה של גירושין, פרידה או פטירה של אחד מבני הזוג, עשויות לעלות שאלות משפטיות מורכבות לגבי הזכות להשתמש בעוברים המשותפים – ולכן מומלץ לברר ולתעד מראש, מול הגורם המטפל, מה המדיניות הנהוגה בעניין זה.
מהם סיכויי ההצלחה של החזרת עובר מוקפא?
סיכויי ההצלחה של החזרת עובר שעבר ויטריפיקציה תלויים במגוון גורמים: גיל האישה בעת ההקפאה המקורית (ולא בהכרח בעת ההחזרה עצמה), איכות העובר ושלב ההתפתחות שבו הוקפא, ומצב רירית הרחם בעת ההחזרה. באופן כללי, מחקרים מראים ששיעורי ההצלחה של החזרת עובר מוקפא בשיטת ויטריפיקציה דומים, ולעיתים אף גבוהים מעט, משיעורי ההצלחה של החזרת עובר טרי – בין היתר משום שרירית הרחם אינה נתונה להשפעת ההורמונים הגבוהים של מחזור הגירוי. מומלץ לקבל מהרופא/ה המטפל/ת הערכה אישית של סיכויי ההצלחה, המבוססת על הנתונים הספציפיים שלך.
האם הקפאת עוברים נכללת בסל הבריאות?
הקפאת עוברים נכללת בסל הבריאות הישראלי, ותנאי הזכאות להשתתפות זהים לתנאי הזכאות לתהליך הקפאת ביציות רגיל. בכלל זה נכללים: גבר ואישה נשואים שלא מצליחים להרות באופן טבעי, ואימהות חד הוריות המעוניינות להקים תא משפחתי יחידני (או אישה נשואה המעוניינת להרות מזרע שאינו של בן זוגה, כפי שקורה למשל במצב של עקרות הגבר). ההשתתפות הכלולה בסל הבריאות מתייחסת לטיפולים שמתבצעים במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בלבד. כאן המקום לציין כי תהליך הקפאת עוברים מוצלח דורש ניהול ובקרה צמודים ומדוקדקים. הניסיון של הגורם המבצע, רציפות ועקביות בניהול התהליך, רמת הידע והמקצועיות של הצוות, המכשור – כל אלו (ועוד) הם פרמטרים מכריעים בהצלחת התהליך. כדאי להתייעץ עם גורם בכיר ומנוסה על מנת לברר היטב את המשמעויות של טיפול במערכת הבריאות הציבורית לעומת טיפול אישי וצמוד בקליניקה פרטית של מומחה. חשוב גם לזכור שהתהליך כולו, הן הפיזי והן הרגשי, יכול להיות מאתגר – ומומלץ להיעזר במקורות תמיכה לאורך הדרך, כפי שמפורט במאמר על ההתמודדות הרגשית עם טיפולי פוריות.
מקורות רפואיים
- ESHRE – European Society of Human Reproduction and Embryology, Vitrification guidelines
- ASRM – American Society for Reproductive Medicine, Embryo Cryopreservation
- משרד הבריאות הישראלי – סל הבריאות, שימור פוריות
הערה: הנתונים בנוגע לשיעורי הצלחה ולהיבטים המשפטיים של שמירת עוברים לטווח ארוך כלליים באופיים, ומומלץ שד"ר גוטמן יאשר אותם ויעדכן במידת הצורך לפני שהם נחשבים סופיים.
המידע במאמר זה נועד להעשרה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי אישי. בכל שאלה או חשש הנוגעים למצבך האישי, יש לפנות לרופא/ת הנשים המטפל/ת.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך: טיפולי פוריות: IUI ו-IVF, היסטרוסקופיה לפני החזרת עוברים וההתמודדות הרגשית עם טיפולי פוריות.
שוקלת לבצע תהליך שימור פוריות? הגעת למקום הנכון. ד"ר גיא גוטמן הוא רופא נשים בכיר מחלוצי תחום שימור הפוריות בישראל. מומחה בגניקולוגיה ומיילדות שמאחוריו למעלה מעשרים שנים של ניסיון עשיר, למידה מתמדת ואלפי הריונות מוצלחים שהולידו תינוקות בריאים אשר הפכו גברים ונשים רבים בישראל להורים מאושרים. בין אם את לפני התהליך, במהלכו או שכבר עברת אותו בעבר – ד"ר גוטמן יעמיד בפניך את האפשרויות הטובות והעדכניות ביותר ויעניק לך את השירות האיכותי המקצועי והמדויק שתהליך משמעותי כל כך מצריך. חייגי כבר עכשיו לטלפון 073-775-6006 וקבעי פגישת ייעוץ.




