עודכן לאחרונה: 05.09.2026
התקן תוך רחמי (IUD) הוא אחד מאמצעי המניעה השכיחים והיעילים ביותר הקיימים כיום, ובמרפאה שלי הוא אחד הנושאים שעליהם אני נשאל הכי הרבה. יתרונותיו הרבים כוללים נוחות, יעילות גבוהה, קלות שימוש, עלות סבירה ושביעות רצון גבוהה מצד המשתמשות – זאת בנוסף ליכולת להוציא אותו בכל רגע שבו את מעוניינת להיכנס להריון, ולהתאמתו לשימוש ממושך של 5 עד 10 שנים, תלוי בסוג ההתקן.
חשוב לזכור כי התקן תוך רחמי אינו מגן מפני זיהומים המועברים במגע מיני (STI), ולכן במקרים מסוימים – למשל כשיש בני זוג חדשים או לא ידועים – עדיין יהיה עליך להשתמש גם בקונדומים. על זיהומים כמו קונדילומה, שנפוצים דווקא בגלל חוסר הגנה כזה, אפשר לקרוא בהרחבה במאמר נפרד.
נכתב ונבדק על ידי ד"ר גיא גוטמן, רופא נשים ומיילדות
סוגי ההתקנים התוך רחמיים, ואיך זה עובד?
ישנם שני סוגי התקנים עיקריים: התקן נחושת והתקן הורמונלי. שניהם מוכנסים לחלל הרחם ופועלים באופן מקומי, אך המנגנון הביולוגי שלהם שונה לגמרי – ולכן גם תופעות הלוואי וההתאמה האישית שונות.
התקן נחושת
המבנה של התקן תוך רחמי מסוג זה דומה למבנה הרחם – צורתו T, והוא עשוי פלסטיק וסליל נחושת. זהו למעשה מכשיר פלסטיק קטן המוכנס לרחם ומשחרר יוני נחושת שמונעים כניסה להריון. הנחושת משנה את הסביבה הכימית ברירית צוואר הרחם וברחם, דבר שמקשה מאוד על הזרע לשרוד ולהגיע לביצית. פעולה זו יכולה גם למנוע השתרשות של ביצית מופרית בדופן הרחם. יתרון מרכזי של התקן הנחושת הוא שהוא נטול הורמונים לחלוטין – התאמה טובה לנשים שמעדיפות שלא "לגעת" באיזון ההורמונלי הטבעי שלהן.
התקן הורמונלי
התקן זה עשוי גם הוא מפלסטיק, אך את הנחושת מחליף הורמון פרוגסטין, המופרש לרחם מדי יום כל עוד ההתקן נמצא בגופך. ההפרשה יוצרת ריר סמיך שיוצר מעין "חומה" המונעת את כניסת הזרע לרחם, פוגעת בניידות שלו ולעיתים אף מונעת ביוץ. אצל חלק מהנשים ההשפעה ההורמונלית המקומית גם מדללת מאוד את רירית הרחם, וזו הסיבה שנשים רבות המשתמשות בהתקן הורמונלי חוות דימום וסתי קל בהרבה, ולעיתים אף היעדר וסת מוחלט – תופעה שכיחה ותקינה בהקשר הזה, שכדאי להכיר מראש כדי לא להיבהל ממנה.
כאמור, שני ההתקנים – הנחושת וההורמונלי – אינם מספקים הגנה מפני זיהומים המועברים במגע מיני. הדרך הטובה ביותר להפחית סיכון זה היא שימוש בקונדום בכל מגע מיני עם בן/בת זוג חדשים, או שאת לא מכירה את ההיסטוריה הרפואית שלהם.
השוואה מהירה בין שני סוגי ההתקנים
| קריטריון | התקן נחושת | התקן הורמונלי |
|---|---|---|
| מנגנון פעולה | יוני נחושת, ללא הורמונים | שחרור פרוגסטין מקומי |
| משך שימוש מומלץ | עד כ-10 שנים | כ-3 עד 8 שנים, תלוי בדגם |
| השפעה על הווסת | לרוב דימום מעט כבד ומכאיב יותר, בעיקר בחודשים הראשונים | דימום קל יותר, לעיתים היעדר וסת |
| מתאים במיוחד ל- | נשים שמעדיפות לא להשתמש בהורמונים | נשים עם וסת כבדה/כואבת שרוצות גם הקלה בתסמינים |
| זמן עד חזרת הפוריות לאחר הוצאה | מיידי | מיידי |
למי זה מתאים?
רוב הנשים שיש להן רחם יכולות להשתמש בהתקן תוך רחמי, כולל נשים שטרם ילדו – בניגוד למיתוס נפוץ. במקרים הבאים העניין יישקל שוב, עד כדי איסור לשימוש בהתקן:
- במידה ואת סובלת מבעיות מבניות ברחם או בצוואר הרחם.
- במקרים של דימום בלתי מוסבר בין מחזור אחד לשני, או לאחר קיום יחסי מין – מצב שכדאי לברר לעומק, ולעיתים גם מתקשר למה שאני מסביר במאמר על דימום לא סדיר בצוואר הרחם.
- אם התפתח זיהום פעיל באגן.
- במידה ואת בהריון, או שיש חשד להריון.
- אם בעבר סבלת מהריון מחוץ לרחם.
- אם יש לך מסתם לב מלאכותי (נדרש שיקול דעת רפואי נוסף).
ברוב המקרים ניתן יהיה להתקין את ההתקן כארבעה שבועות לאחר הלידה, גם אם את מניקה – כלומר לאחר שתקופת הדימום לאחר הלידה הטבעית הסתיימה או כמעט הסתיימה, ולרוב לאחר הביקור השגרתי אצל רופא/ת הנשים.
התקנת ההתקן התוך רחמי
את ההתקן ניתן להכניס בכל שלב במהלך המחזור החודשי, כל עוד אינך בהריון. בשלב הראשון אני בודק את הנרתיק שלך כדי להעריך את מיקום וגודל הרחם – שלב שאמור להימשך כמה דקות בלבד. בשלב הבא מוחדר ההתקן, בתהליך שדומה במידה מסוימת לבדיקת פאפ שגרתית מבחינת התחושה, אם כי לרוב מלווה בהתכווצות קלה עד בינונית.
בדומה לבדיקה גינקולוגית שגרתית, ייתכן שהתקנת ההתקן תגרום לאי-נוחות, ויש הטוענות שזה גם קצת כואב. אם את חוששת, חשוב שתתייעצי עם הרופא/ה שלך לגבי דרכים להקל על התהליך – החל ממשככי כאבים לפני ההתקנה ועד אפשרויות טשטוש קל במקרים ספציפיים.
לאחר הכנסת ההתקן ייתכן שתחושי התכווצויות, כאבים קלים או מעט דימום במשך יום-יומיים. לאחר כמה שבועות מומלץ להיבדק שוב אצל רופא/ת הנשים, במטרה לוודא שההתקן במקומו ושהכל תקין.
ישנם מקרים, אם כי לא שכיחים, בהם תופעות הלוואי משמעותיות יותר ויכללו:
- דימום כבד יותר במהלך המחזור החודשי, לצד כאבים משמעותיים.
- הריון חוץ רחמי (נדיר, אך חשוב להכיר).
- זיהום פעיל באגן.
מתי לפנות לרופא/ה בדחיפות – סימני אזהרה
ברוב המקרים, במיוחד כשאת במעקב סדיר, התקן תוך רחמי אמור להיות יעיל ובטוח. יחד עם זאת, ישנם סימנים שעלולים להעיד על זיהום או בעיה אחרת ודורשים פנייה מיידית לרופא/ה:
- כאב או רגישות משמעותיים בבטן התחתונה.
- חום גבוה, במיוחד בשילוב עם הפרשות.
- הפרשות חריגות בכמות, בצבע או בעלות ריח לא נעים.
- חשד שההתקן זז ממקומו, במיוחד כאשר הוא הותקן על ידי רופא/ה לא מנוסה או אחרי סימנים כמו כאב פתאומי חד.
- אי-הרגשה של החוטים, או תחושה שהם ארוכים/קצרים באופן חריג משהיו קודם.
מהי ההגנה שמספק ההתקן התוך רחמי?
על פי נתוני משרד הבריאות ומבחינה סטטיסטית, התקן תוך רחמי יכול למנוע הריון ב-95% עד 98% מהמקרים – יעילות הדומה ואף עולה על יעילות גלולות המניעה, בין השאר משום שאין תלות בזכירה יומיומית. להשגת יעילות מרבית, מומלץ להחליף את ההתקן במועד המומלץ, בהתאם לסוגו – בדרך כלל בין 3 ל-10 שנים.
במהלך השימוש חשוב גם לוודא שההתקן עדיין קיים ומונח בצורה טובה. איך עושים זאת? באמצעות שני חוטים דקים, התלויים מהרחם לחלקו העליון של הנרתיק. אני ממליץ לכל מטופלת שאני מתקין לה התקן שאלמד אותה כיצד להרגיש את החוטים הללו בעצמה, כדי לוודא מדי פעם שההתקן במקומו. זה מאוד לא סביר שההתקן ייצא, אך אם הוא זז ואינך מרגישה את החוטים, ייתכן שהוא לא ימלא את תפקידו כאמצעי מניעה – ואז חשוב לפנות לבדיקה.
איך מוציאים את ההתקן התוך רחמי?
רופא/ת הנשים שלך יכול/ה להוציא את ההתקן בכל עת שתבחרי, בביקור פשוט וקצר במרפאה. ברגע שההתקן כבר לא בגופך, הפוריות שלך חוזרת לרמתה הטבעית באופן כמעט מיידי – בניגוד לתפיסה מוטעית נפוצה שלפיה נדרש "זמן החלמה" ממושך.
כמה זה עולה?
התקן תוך רחמי כאמצעי מניעה ניתן במסגרת סל הבריאות בהשתתפות עצמית משתנה, בהתאם למדיניות הקופה, לגיל ולסוג ההתקן. הכנסת ההתקן עצמה עשויה להתבצע בעלות נוספת, במסגרת הרחבת סל הקופה או באופן פרטי. כדי להתאים לך את ההתקן שישרת אותך בצורה הטובה ביותר, ולבצע מעקב מקצועי ויעיל, את מוזמנת ליצור איתנו קשר בטלפון 073-775-6006.
שאלות נפוצות
- האם ההתקן יכול "לזוז" או "ללכת לאיבוד" בגוף?
- ההתקן ממוקם בתוך חלל הרחם ואינו יכול "לנדוד" לאיברים אחרים בגוף. במקרים נדירים הוא עלול לזוז ממקומו המקורי בתוך הרחם או, לעיתים רחוקות עוד יותר, לצאת דרך צוואר הרחם – ולכן חשוב לבדוק את החוטים מדי פעם.
- האם אפשר להשתמש בטמפון כשיש התקן?
- כן, ניתן להשתמש בטמפונים או בכוסית וסתית עם התקן תוך רחמי, תוך הקפדה על הכנסה זהירה כדי לא למשוך בטעות בחוטי ההתקן.
- האם ההתקן משפיע על החיים המיניים או מורגש על ידי בן/בת הזוג?
- בדרך כלל לא. החוטים גזורים לאורך שמאפשר להם להיות רכים ולא מורגשים. אם קיימת אי-נוחות, ניתן לבקש מרופא/ת הנשים לקצר מעט את החוטים.
מקורות רפואיים
- ACOG – The American College of Obstetricians and Gynecologists
- ארגון הבריאות העולמי (WHO) – Family planning / Contraception
- משרד הבריאות הישראלי – סל אמצעי המניעה
המידע במאמר זה נועד להעשרה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי אישי. בכל שאלה או חשש הנוגעים למצבך האישי, יש לפנות לרופא/ת הנשים המטפל/ת.
על התקן המירנה, קראו
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכן: אל-וסת (היעדר וסת), דימום לא סדיר בצוואר הרחם, ומחלת הקונדילומה.
